RSS

בחזרה לשורשים

תקופת הבידוד, זו תקופה מעולה לנסות מתכונים חדשים שביומיום הייתי מוותר עליהם בגלל שהיו נראים מסובכים או לוקחים המון זמן. כרגע זמן יש בשפע והחלטתי לנסות.

לאחרונה הצטרפתי לקבוצת ווטסאפ של הכיתה שלי מיסודי (ברה"מ) , שהמשתתפים שלה פזורים בכל העולם ולרוב אוהבים להיזכר באוכל שאכלנו בילדות. אחרי התייעצות הכנתי את "פלצינדי"

המתכון המקורי יהיה אפשר לראות בלינק הזה ( אם אתם דוברי רוסית)

plăcintă – מקורה מרומניה כשעוד הייתה חלק מהאימפריה הרומית.
אופים קדומים הכינו את הלחם בשמן זית, עשבי תיבול וגבינה. סוד הכנת העוגות ניתן לרומאים במהלך הפלישה. אופים רומאים קדומים נהגו להכין פלאצינדה גדולה שנחתכה לריבועים שיוצעו למכירה.  זו הדרך בה הרומנים ממשיכים להכין את הפלצ'נטה שלהם. המתכון ודרך העבודה יזכיר מתכון של בויוס הטורקי. לרוב ממלאים את הפלצינדה עם גבינה מלוחה ושמיר. אני הכנתי עם כל מה שמצאתי במקרר…..

בצק:
חלב חם (לא רותח) – 500 מל'.
קמח חיטה – 650 גר ' (חשוב שיהי איכותי , מעל 11 גר חלבון)
שמרים  – 5 גר '.
מלח – 1 כף
שמן  – 1 כף.

מילוי מקורי (את המילוי שלי אסביר בהמשך):
גבינת מלוחה קשה – 500 גרם.
ביצה  – 1 .
שמיר – 15 גר '.
מלח לפי הטעם

מוסיפים שמרים, מלח ושמן לחלב החם ומערבבים היטב. שופכים פנימה בהדרגה את הקמח ולשים את הבצק . יש ללוש את הבצק במשך 6-8 דקות. הבצק צריך להיות אלסטי אך יחד עם זה לשמור על צורתו . כאשר הבצק מוכן מכסים אותו במגבת נקייה ונותנים לבצק לנוח. בינתיים מכינים את המלית.

הכנתי 4 סוגים:

  • סיננתי צנצנת דובדבנים בסירופ שמצאתי במקרר וטיגנתי יחד עם 2 תפוחים חתוכים לקוביות, אחרי 10 דקות הוספתי 2 כפות של קורנפלור, כדי שהבלילה תהיה סמיכה. במתכון הזה וברוב המתכונים האחרים הנוזלים ישבשו את התהליך של האפייה .
  • אחרי שראיתי שאין מספיק מילוי , טיגנתי 4 תפוחים נוספים עם חצי כוס של צימוקים. גם פה הוספתי קורנפלור. בשני המקרים חשוב שהתפוחים יתבשלו עד ריכוך.
  • נזכרתי שיש שאריות של בשר מטוגן שאכלנו אתמול כתוספת לפסטה.
  • טיפ-  תחשבו טוב האם לעשות את המתכון המלא או חצי מספיק לפעם הראשונה 🙂 .  הבנתי שוב שאין לי מספיק מילוי ובזמן שנגלה ראשונה הייתה בתנור בישלתי מהר כמה תפוחי אדמה וטיגנתי בצל. עשיתי פירה עם חמאה והוספתי בצל מטוגן.

מחלקים את הבצק לחלקים שווים (80-100 גרם, צריך לצאת 12-14 חתיכות), מרדדים כל חתיכה לעובי קצת פחות מסנטימטר ומשמנים בחופשיות משני הצדדים. אחרי שרידדנו את כל החתיכות, הופכים את הערמה ומתחילים לעבוד עם ה"פיתה" הראשונה ששימנו. מותחים בזהירות את ה"פיתה" על משטח ישר, עד לעובי של נייר דק, חצי שקוף  . מקפלים שוליים בקצה אחד, שמים שורה של המלית ומסובבים לנקניק ארוך ואחר כך לשבלול. מניחים את הפלצינדי המוכנים לתבנית ומורחים בביצה טרופה. אופים בתנור בחום של 180 מעלות צלזיוס, 45-50 דקות.

מתכון לבצק מאוד פשוט ( סה"כ 5 מרכיבים)

 

מערבבים קודם את החלב עם מלח, שמרים ושמן ואחר כך מוסיפים לאט את הקמח.

הבצק צריך להיות גמיש אך יחד עם זה לשמור על צורתו

מרדדים כל חתיכנ לעובי ס"מ ומשמנים היטב משני הצדדים

לפני שמתחילים בהכנת הפלצינדי הופכים את הערמה כדי להתחיל מראשון שרידדנו.

המילוי הראשון, דובדבן עם תפוח

הבצק נעים למגע , חשוב לדאוג שיהיה משומן היטב , כי הוא מתייבש מהר. לא לפחד מחורים, זה ייסגר בגלגול. למדייקים, אפשר לגלגל קלות את הנקניק הממולא סביב עצמו לפני שמגלגלים אותו לצורת השבלול.

שמים בתנור ל 45-50 דקות 

תשימו לב במהלך האפייה ואם זה מזהיב מהר מדי תורידו את החום ל 170

 

ככה נראה מבפנים עם מילוי הבשר

 

וככה נראה עם מילוי דובדבנים…כנראה שעדיין הייתה לחות ובצק נראה קצת שונה ומזכיר לחמנייה דקה.

טיפים חשובים:

אפשר לחשוב על כל מילוי שבא לכם/ן

חשוב להכין מילוי מראש

אם מכינים את כל הכמות עדיף להכין את כל השבלולים, אלו שמחכים לנגלה ראשונה בתנור, אפשר לשמן קלות מעל ורק לפני אפייה למרוח ביצה.

אם משאירים את ה"פיתות" הרבה זמן בשמן, הבצק ייקרע בקלות יתר בזמן המתיחה.

כאשר מגלגלים את הפלצינדי, לא להדק את הנקניקייה, עדיף להכניס אוויר כדי שיהיו אווריריים יותר.

בתאבון והמון בריאות

 

 

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 4, 2020 ב- כללי, מתכונים

 

קפיצה קצרה לרומא

היום הראשון

בחודש יולי החלטנו לחגוג שני עשורים מהפגישה הראשונה שלנו, ברומא.

טסנו בטיסת בוקר של יום חמישי ובשעה 9 וחצי בבוקר נחתנו ברומא. ביקורת דרכונים לקחה יחסית הרבה זמן ויצאנו לאולם מקבלי הפנים כמעט שעה אחרי. הזמנתי מבעד מועד הסעה מהשדה לדירה בעלות של 30 יורו לזוג . בגדול זה משתלם, אבל תהיו מוכנים לדרכים הנוראיות של העיר ונהגים משוגעים שעושים את הנסיעה לפחות נעימה. בעיר העתיקה הכבישים והמדרכות מרוצפים באבנים, מה שגורם לאי נוחות גם בנסיעה וגם בהליכה.

השארנו את המזוודה בדירה (במיקום מעולה) וישר יצאנו לחפש מה לאכול. אחרי חיפוש קצר בגוגל נכנסנו לסנדבצ'יה/ מעדניה (Panino con la porcheta) והזמנו פאניני אחד עם פרושוטו ומוצרלה והשני עם פורקטה (רולדה של בטן חזיר במילוי עשבי תיבול ). במקום מציעים מגוון רחב של תוספות מארטישוק מוחמץ ועד לעגבניות מיובשות. כל תוספת נשקלת בנפרד, מצטרפת למרכיבים האחרים שבחרתם ללחם איטלקי עם crust משובח ולכמה דקות בטוסטר, שזה המהות של פאניני – סנדביץ' בטוסטר.

ה Crust ……זה הסוד

היעד הבא,  גלריה בורגזה.

גלריה בורגזה (באיטלקית: Galleria Borghese) הממוקמת בווילה בורגזה פינצ'אנה (אחד הגנים הגדולים והיפים של רומא). הגלריה מציגה אוסף של אמנות ופסלים שנאסף על ידי הקרדינל שיפיונה בורגזה, אחיינו האהוב של האפיפיור פאולוס החמישי. הגלריה היא גלריה קטנה מצויים בה 20 חדרים הפרוסים על שתי קומות, והביקור בגלריה אינו נמשך יותר משעתיים בשל מספר המבקרים הרב (כל שעתיים מוצאים כל המבקרים). בגלריה מוצגים מספר יצירות מפורסמות של קאראווג'ו, רפאל ורובנס. את הכרטיסים לשעה נקובה יש להזמין מראש באתר (האתר באיטלקית, אבל אפשר לתרגם אותו ישירות אם אתם משתמשים בChrome).

אחת היצירות היפות בוילה , פסל של דוד (ברניני ממאה ה-17)

עדיף להגיע לגלריה בשעות הבוקר או אחר הצהריים ולנצל מזג אוויר נעים יותר לטיול שבגנים שמסביב.

פס הקול של הציקדות בגן

האומנות עושה אותך רעב ומשם הלכנו לאחת המסעדות המומלצות לפסטה (שנעשית במקום) Trattoria da Fortunata

שימו לב שהפסטה באיטליה ובמסעדה הזאת בפרט יותר נגיסה מבדרך כלל

חלק מהפסטה נעשית מול העיניים 

באיטליה לקוחים את האוכל מאוד ברצינות ויש מודעות מאוד גבוהה למקור חומרי הגלם. המדינה מחולקת לאזורים ואיטלקים יודעים איזה מנות עדיף לאכול ואיפה. אפילו המסעדות מחולקות ל-3 סוגים ,  Osteria אוכל ביתי פשוט וזול, Trattoria אוכל ברמה קצת יותר גבוהה ואווירה קצת יותר רשמית. ו Ristorante מסעדה יוקרתית . כמובן שלא כל המסעדות שומרות על פרופיל מתאים בשנים האחרונות, וכדאי לברר קצת לפני.

אחרי ארוחה מעולה טיילנו המון במרכז העיר והגענו לאזור הנהר טיבר שקרוב לדירתנו. על גדות הנהר במספר מקומות יש שורות ארוכות של מסעדות וברים שאפשר להעביר שם את הערב בנעימים.

גשר מעל הנהר טיבר.

היום השני

התחלנו ממש מוקדם (יחסית לחופש) , ב-7 בבוקר כבר היינו ליד הוותיקן. כדי להימנע מחום של יולי ומהמון תיירים הזמנתי כרטיסי כניסה שמקנים כניסה מוקדמת לפני הכניסה הרשמית. הכניסה כוללת את הקפלה הסיסטינית ואת המוזאונים של הוותיקן. כדי שזה יהיה יותר מעניין עדיף להזמין סיור מודרך. הקפלה באמת הייתה מרשימה, רק קחו בחשבון שבגלל שמיכלאנג'לו צייר את עבודותיו על תקרה גבוהה, רוב הסיכויים שתצאו משם עם כאבי הצוואר. המוזאונים מאוד גדולים ולכן קצת מעייפים ולדעתינו וילה בורגזה מציגה אוסף יותר אטרקטיבי של אומנות הקלאסית.

אסור לצלם בתוך הקפלה, אבל אפשר לצלם בדרך לשם

באומנות כמו באומנות ממוזיאון אתה יוצא רעב ולכן הלכנו לאכול פיצה. (Bonci Pizzarium) כדי לא להעליב את החברים בדרום אמריקה, אוכל להגיד שזו הפיצה הכי טעימה באירופה, מזרח התיכון ואסיה…אפשר לטעון שהייחודיות של פיצה בא מה -Crust ומהתוספות. בויטרינה תראו לפחות 15 הסוגי פיצה שנחתכת לפי רצונכם ואז נשקלת. פיצרייה נפתחת ב 11 , ורק אחרי שהעובדים שלחו תמונה של ויטרינה לבעלים וקיבלו OK. בכניסה לחנות יש פתקים עם מספרים כמו בקופת חולים על מנת לעזור בשעות העומס. חשוב לציין שמהלך החימום שנותן את הקריספיות חלק מהתוספות מורידים ומחזירים שוב , כדי לא לפגוע בטריות ובטעם שלהם. ברוב הפיצות גם לא תראו רוטב עגבניות, אלה ממרחים מיוחדים ( לדוגמה שעועית) ומעל גבינות איכותיות, פטריות, נקניקים וכו,.הפיצה לא זולה אבל שווה בהחלט.

מגוון ענק של פיצות מעולווווווות !!!

בגלל שפיצרייה נפתחת ב11 בבוקר  העברנו שעה בשוק הקרוב ( שמצאנו במקרה ) Mercato Trionfale.

השוק מציע מגוון רחב של פירות וירקות טריים, בשר, דגים ופירות ים. אם אתם אוהבים לבשל לעצמכם בחו"ל , זה מקום מומלץ. אחרי שנשנשנו פירות, באחד הדוכנים של גבינות ונקנקים יש סבא וסבתא שמנהלים אותו ביד רמה. הוא חותך טעימות והיא מוכרת. הוא מסדר ויטרינה, והיא מספיקה לתת לנו טעימות לדבר באנגלית רצוצה ולארוז הכל בוואקום כי הרי ברור שאנחנו תיירם. הצטיידנו (במעט מדי ;0) נקניקים וגבינות וחזרנו לפיצה.

סחורה טרייה ויפיפייה 

דוכן בשוק שחייבים להצטייד בו

אחרי שנ"צ (חובה בכל חופשה) נפגשנו לטיול מודרך של אוכל עם בחור ישראלי שגר ברומא הרבה שנים. טיפ מאיתנו – תוודו לפני הסיור כמה אנשים משתתפים , אם זה מעל 10-15 איש, לא כדאי להצטרף. המדריך מעביר מגוון סיורים נוספים שלא קשורים לאוכל.

ביקרנו במהלך הסיור בכמה מקומות ועל חלקם נמליץ לכם

Pompi Tiramisù המקום קיים כמעט 60 שנה וזה אחד המותגים של איטליה. בין המקומות התיירותיים היחידים שבאמת לא כדי לפספס.

את הטירמיסו מקבלים בקופסה, אפשר לבקש לאכילה במקום ואפשר לקנות קפוא.

Quetzalcoatl Chocolatier Roma חנות שוקולד וגלידה מעולים עם טעמים מיוחדים (צנוברים, טונקה וכו,) שלא תמצאו בשום מקום אחר. למנהלת המקום קוראים Matilde היא מקסימה ותשמח להגיד כמה מילים בעברית.

התכשיטים של החנות

היום השלישי

קמנו שוב מוקדם (בבוקר יחסית לא חם ועדיף לנצל את זה) והלכנו לשוק Campo de' Fiori. השוק יחסית קטן אבל מציע מגוון של פירות וירקות טריים ותבלינים. מצאנו אותו לא מעניין במיוחד, אלה ממש מכוון לתיירים. אבל בשולי השוק יש מספר מעדניות עם היצע רחב של נקניקים וגבינות שמומלץ לעצור שם לארוחת בוקר או כדי להצטייד בסחורה טובה.

בצמוד לשוק נכנסנו למעדניה צעירה ( רק מ 1919) Ancient Pizzicheria Ruggeri והזמנו סנדביץ' ופלטה עשירה לארוחת בוקר.

אנחנו הולכים להתגעגע לנקניק המורטדלה האמיתי

שבעים ומרוצים המשכנו לטייל בכיכרות העיר. לא נאעלה אותכם בכל הפיאצות, כי רובן היו עמוסות תיירים.

דוגמה למה שקורה בחודש יולי במזרקת טרווי

לצהרים הלכנו למסעדת Trattoria dal Cavalier Gino (על הקיר תראו שרשום Gino ), כדי להזמין מקום מראש, אפשר להתקשר או לעבור במהלך אחד הטיולים ולתאם הגעה. האוכל מעולה והשרות אדיב. המלצר היה סבא חביב שהתעקש שיש לנגב את השאריות הרוטב מצלחת הפאסטה עם לחם. כי ככה עושים איטלקים אמיתיים, לנו יהיה טעים יותר ולהם יהיה פחות לשטוף :).

את האמת לא היה צריך לשכנע הרבה כדי ללקק את הצלחת – קדירת ארנב עם זיתים

אחרי מנוחה ארוכה, (היינו צריכים לצבור כוחות ומקום בבטן) הלכנו לארוחת ערב אצל  Federica & Barbara

זו הייתה חוויה מצוינת. הייתה לנו הזדמנות ליהנות מהבישול של ברברה, מאווירה משפחתית ולנהל שיחה כיפית עם האורחים ממדינות אחרות ( ניו זילנד, נורבגיה, דנמרק, ארה"ב וגם ישראל).

המלצה חמה להזמין אירוע בסגנון בכל מדינה שתבקרו בה, תכירו אנשים חדשים ותהינו מאוכל מקומי אמתי.

היום הרביעי והאחרון

התחלנו את היום בהליכה לשוק הפשפשים , שהתגלה כשוק ענק של עתיקות ובגדים, שצריך להקדיש לו כמה שעות וכמובן עדיף להגיע מוקדם. השוק נמצא בשכונה עתיקה ויפה מאוד –Trastevere  שכדי לטייל בה בלי קשר במיוחד אם אתם חובבי הצילום.

בדרך לשוק בשכונת הטרסטברי

משם נסענו (נסיעה קצרה) לקניון האוכל הכי מפורסם באיטליה.Eataly

בקניון יש מספר קומות שמחולקות לפי סוגי המוצרים ואזורים באיטליה ( כפי שכתבנו קודם, נושא חשוב מאוד). בנוסף להיצע מדהים של סחורות, יש מספר מסעדות ובתי קפה שאפשר ליהנות שם מאוכל טרי וטוב.

מבט על מאחת הקומות

אפילו לבוראטה (שק עשוי מוצרלה ממולא בשמנת סמיכה) באחת המסעדות הפשוטות בקניון יש טעם מדהים

בערב המשכנו לטייל באזור הפנתאון מבנה שהוקם לפני כמעט 2000 שנה ועדיין מרשים מבחינה אדריכלית ( הכניסה חינם) .

במספר אטרקצות מרכזיות בעיר יש זמרי רחוב שאוספים קהל רב ומנגנים.שרים לא רע.

סיכום:

במהלך חודש יולי, מאוד חם ברומא ויש המון המון תיירים, מזל שהאוכל מפצה על הכל.

אם אתם לוקחים דירה, שימו לב שיש מזגן ואתם נמצאים באזור שקרוב למרכז.

רוב האטרקציות התיירותיות קרובות זה לזו ואפשר לעשות אותן ברגל.

המוניות לרוב במחיר סביר (שמענו שמטרו פחות נוח ולא השתמשנו בו) בין 50 ל 100 ש"ח בתוך העיר. שימו לב מאיזה מחיר הנהגים מפעילים את המונה, יש על גב של המושב הקדמי טבלה עם המחירים ההתחלתיים שתלויים בשעות היום ובסופ"ש.

תנסו לוותר על מסעדות שבמרכזי האטרקציות התיירותיות, תפנו לרחוב צדדי או שתכינו רשימת מסעדות מראש.

אם תפסידו פיאצה אחת או שנים, לא נורא, פשוט תטיילו ותהינו מהאוכל.

רוב המסעדות המומלצות לקחנו מהבלוגים של Mark Wiens ו Simon & Martina , מהרשימה של התייר הרעב וההמלצות החמות של נעמה פלד.ואיתמר.

בתאבון…

אלכס ומרינה

 

 

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- יולי 20, 2018 ב- כללי, נופש

 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

היום השמיני והאחרון בטוקיו 

בבוקר נסענו לאחד השווקים הצבעוניים בטוקיו.

שוק Ameyokocho 

 

"Bag in Japan"

השוק מתאפיין באווירה מאוד לא מאופקת ושונה מסגנון יפני אותנטי, אולי בגלל שהרבה מוכרים הם זרים.

No kebab, no life

גן עדן לממתקים

הרצועה של השעון שלי נקרעה במהלך הטיול והחלטתי לתקן אותה בשוק. המוכר מדד את השעון שלי ואת הרצועה הישנה במשך מספר דקות והציע את הרצועות שמתאימות לי. רק אחרי זה הוא התחיל בצורה זהירה את התהליך החלפה.

אחרי סיבוב בשוק הלכנו לחנות הצעצועים הסמוכה. כמו שהתרגלנו לראות בטוקיו החנות תפסה 7 קומות ופשוט מטריפה… לא ברור איך חיים פה עם כל האפשרויות הבחירה האין סופיות.

Yamashiroya

בנוסף לאלפי צעצועים יש בכל קומה מכונות שאפשר להוציא אריזות הפתעה עם צעצוע קטן תמורת 100-300 יין.

אחרי יום מתיש הגענו למסעדת סושי מעולה בשוק הדגים המפורסם.

Sushi Zanmai

הצוות מברך בכל רם את הנכנסים והיוצאים. המסעדה פתוחה 24/7

קומבינציה ראשונה שהזמנו כללה ניגירי עם מגוון דגים ופירות ים.

הקומבינציה השנייה הייתה על טהרת דג טונה.

​טונה השומנית והעסיסית הייתה פשוט מדהימה… עכשיו השאלה איך יהיה אפשר להזמין סושי בארץ…

אחרי סושי הלכנו לטייל בשכונת גינזה ונכנסנו לחנות מדהימה לחובבי הנייר

Itoya

בדרך לחנות ירד גשם ובכניסה גילינו מתקן חדש שמלביש שקית על מיטרייה כדי לא לטפטף בחנות

 

קצת טיפים לסיכום:
תחבורה

כשאתם מגיעים משדה ולוקחים רכבת, עדיף לקנות  כרטיס הלוך חזור במידה ותחזרו תוך שבועיים
כדי לחסוך זמן והתעסקות עם כרטיסים לתחבורה (אם אתם בעיקר בטוקיו) מומלץ לקחת Suica Card
אפשר לקחת אותו ולבקש להטעין לפחות ב 2000 יין. חלק מהסכום 500, נשמר כפקדון. בעזיבתכם תוכלו להחזיר את הכרטיס  בקופה ראשית ולקבל את הסכום שהצטבר פחות דמי ביטול 250 יין
ניתן להשתמש בכרטיס בכל הקויוים של המטרו ולא רק, ניתן לשלם בעזרתו גם בחנויות נוחות רבות וגם במכונות שתיה.
בכל התחנות יש שלטים באנגלית , ובקרונות אפשר לעקוב אחר ההתקדמות הרכבת גם באנגלית. ברוב הקווים מכריזים על התחנה גם באנגלית. במקרה והסתבכתם תשאלו את הצוות וגם עוברי אורח ישמחו לעזור
תנסו לברר מראש באיזה יציאה מהתחנה אתם צריכים לצאת כדי להגיע ליעד. רוב התחנות מאוד גדולות וזה וזה יחסוך זמן מלהסתובב אחר כך
תיעזרו בגוגל, זה מקל על בניית מסלול ההגעה והחלפת הקווים
הרכבות עוצרות לשנייה, תנסו להיות מוכנים מראש לצאת או להכנס לרכבת.

בערבים תראו הרבה שיכורים בחליפות, ככה הם נרגעים אחרי יום עבודה ארוך. בדרך כלל הם לא הם מאוד נחמדים.

אוכל

יש המון מסעדות בטוקיו והן בכל פינה, או מרתף. הן יכולות להיות בכל קומה שהיא, ובכל קניון תהיה קומת אוכל אחת לפחות. בנוסף יש המון רשתות נוחות שפתוחות בכל שעה ותמיד אפשר לחטוף משהו זריז. מכונות שתיה זה בכלל נושא מעניין, יש אותן כל כמה עשרות מטרים. לגבי מסעדות ספציפיות, נעזרנו בהמלצות של חברים או פשוט הפעלתי את גוגל, מה פתוח סביבי ומדורג גבוהה ע"י הרבה אנשים. טווח המחירים פה גדול, יש המון מסעדות מעולות וזולות וגם הרבה מסעדות יוקרה.

בטוקיו יש הכי הרבה מסעדות עם כוכבי מישלן. מצד שני תמיד אפשר לאכול ראמן מצויין ב 35 שקלים ולא משנה כמה כוכבים יש לו.

קניות

לא ממש עשינו שופינג סטנדרטי, אבל מי שמחפש ביגוד וכו' יהנה מכמות האין סופית של הקניונים.

האנשים פה מדהימים ותמיד רוצים לעזור. כיף פשוט לשוטט בשכונות היפות בעיר. להכנס לחנויות ולרחובות צדדיים. הפארקים בעיר והטבע מחוצה לה מדהימים ובטיול הבא, אני בטוח שנעשה סיבוב גדול יותר באזורים הכפריים. הטיול יהיה יקר יותר מטיול לאירופה וזה בעיקר ממחיר הכרטיסים, אם תתכננו מראש אפשר לחסוך גם בזה.

*** בבקור בדרך לשדה קיבלנו עוד הפתעה ביפן, Naoko  שארחה אותנו אצל משפחתה לארוחת ערב חיכתה לנו בשדה כדי להיפרד…האנשים פשוט מדהימים פה והמדינה יפיפיה, אז אפשר לסלוח על כמה משקאות מוזרים ..:)

有難うございます。 תודה רבה

 

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 22, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , , , ,

היום השביעי ביפן

התחלנו את היום בנסיעה לעיר נמל

Yokohama, בדרם לטוקיו

התברר שזאת הייתה העיר הראשונה שפתחה את הנמל שלה לזרים ובנוסף זאת עיר השנייה בגודלה ביפן.

ספינת מפרשים שמשמשת כמוזיאון 

יש גם פארק שעשועים בעיר

מטרת הנסיעה הייתה לבקר ביריד העתיקות שמתקיים פעמיים בשנה ביפן ונחשב לאחד הגדולים 

http://home.att.ne.jp/sigma/y-world/kottouworld/Home.html

היריד התגלה כמקור מרשים לתצוגה של אוספים ובמובן מסויים היה הרבה יותר טוב מביקור במוזיאון.

אחרי מספר שעות ביריד התחלנו לחפש אוכל והגענו למסעדה שמתמחה בהכנת

Shabu Shabu

Kisoji

http://www.kisoji.co.jp/kisoji/english/location.html
שבו שבו הוא אחד המאכלים הפופולריים ביפן. באמצע שולחן מעמיד סיר עם ציר שקוף) דאשי ומים) על כיריים. הציר מבעבע והסועדים מבשלים לעצמם בשר, ירקות, טופו ונודלס

  • רטבים שמגישים ליד. סויה בעיקר לירקות שיתבשלו בציר ורוטב שומשום שמזכיר את הטחינה לטיבול הבשר שיתבשל בציר גם כן.

בשר בקר משוייש וירקות בסידור מדהים.

המלצריות במסעדה לבושות בקימונו

 

קיבלנו המון עזרה והסברים להכנה נכונה. לדוגמה חשוב מאוד להוריד את הקצף הלבן שנוצר אחרי הבישול ויש לזה כלי מיוחד . כמו כל דבר ביפן, הכל מאוד מוקפד, יפיפה ונקי. אחרי זה התברר שיש להם סניפים גם בטוקיו.

אפילו קינוח פשוט מוגש בצורה מדהימה

ולסיום משקה חדש וחמצמץ בקרטון

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 22, 2017 ב- Japan, כללי

 

היום השישי ביפן

התחלנו את היום בברנץ' יחד עם דודי שקיבל המלצה למסעדה בשיבויה שמתמחה בהכנת האונגי.

אונגי זו מילה יפנית לצלופח או דג נחש.

Ichinoya
המסעדה מאוד אותנטית, שקטה בעיצוב מסורתי. בכניסה התבקשנו להוריד נעליים והתיישבנו על הריצפה עם בור מיוחד לרגליים מתחת לשולחן.

אחרי שהתיישבנו,  קיבלנו דף עם הסבר שתהליך ההכנה לוקח 40 דקות מכיוון שההכנה מתחילה רק אחרי ההזמנה.

הזמנו את אונגי בשתי הגרסאות

מאודה בגרסה מזרחית ( טוקיו)

על הגריל בגרסה המערבית ( קיוטו)

שתי הגרסאות היו מעולות, האונגי נמס בפה כמו חמאה והרוטב הסודי היה פשוט תענוג לחך.

אחרי ארוחה מצויינת עברנו למלון בחלק האחר של העיר. המלצה חמה לבדוק את גודל החדר לפני שאתם מזמינים, כי ביפן זה מאוד קריטי והאם החדר למעשנים או לא. התברר שזה פרט חשוב.

אחרי שהתמקמנו הלכנו למרכז הלאומי לאומנות, כי צריך גם קצת תרבות.

 

לקראת הכניסה יש מתחם קטן שניתן לשמור שם מיטריות. 

במרכז לאומנות ראינו תערוכה של אלפונסו מוחה, אחד הציירים החשובים של צ'כוסלובקיה או יותר נכון אחד הציירים שתרם המון מזמנו וכשרונו להקמתה של המדינה. בתקופתו התפרסם בעיקר מעיצוב של כרזות בסגנון של אר נובו.

עבודות מרשימות בהחלט 

בסוף היום אכלנו ארוחת ערב באחד הסניפים של רשת שמתמחה בסטייקים, בסניף שקרוב למלון.

Ikinari Steak

לצערי רק התמונות היו טובות, הטעם פחות.

ולסיום עוד משקה טוב לצינון…

מזכיר לימונדה פשוטה

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 21, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , ,

היום החמישי ביפן

 

התחלנו את היום בניסיון להכין ארוחת בוקר בדירה. קנינו אתמול כמה דברים בסופר וניסיתי להשתמש בכריים. תנסו בלי לגלגל לתמונה שנייה למטה לגלות איך מדליקים אותן..

אחרי כמה לחיצות…

נפתחה מגירת ההפתעות. משם הכל מתנהל בלחיצת כפתור, גם העוצמה של הלהבה.

אחרי ארוחת בוקר נסענו למקדש המייג'י

Meiji Jingu

המקדש נמצא בשכונת שיבויה ונבנה לפני מאה שנה לכבוד פטירתם של הקייסר מייג'י והקייסרית שוקן. שניהם קידמו את יפן מבחינה פוליטית וטכנולוגית והיו מאוד אהובים ע"י העם. סביב המקדש נטעו יער ענק במטרה לתת מקום לרוחות הקדושים, הרי בדת שינטו מאמינים שקודש יכול להימצא בכל דבר.

כניסה לאזור המקדש

אפשר לקנות לוח קטן מעץ לכתוב משאלה ולתלות יחד עם עוד משאלות שאשנים משאירים במקדש.

משפחות יפניות מגיעות למייג'י כדי לחגוג אירועים חשובים

במרכז הרחבה עומדים שני עצים שנשתלו לפני מאה שנה כדי לסמן את הזוג הקייסרי הקדוש

קיר חביות הסאקה שנתרמות ע"י מספר חברות למקדש מייג'י

אחרי המקדש דרכינו נפרדו למספר שעות. אני נסעתי לפגישה עם לקוח וותיק וזוגתי נסעה להגשים  חלומות באחת חנויות הפאר ליצירה ועוד המון דברים מעניינים.

Tokyu Hands

בחנות יש 7 קומות שמשתרעות על שלושה בניינים צמודים.

מפה של החנות 

אם עולים הכל ברגל, אפשר לראות את הקלוריות שנשרפות בדרך. 

אחת המחלקות בחנות

דרך אגב, יפן היא אחת המדינות הנוחות לקבלת החזר המס. בהרבה חנויות יהיה שלט לאן לגשת ותוכלו לקבל החזר כספי מיידי בהצגת הדרכון.

אחרי שנפגשנו בעיר הלכנו לאכול ראמן. הפעם הלכנו לרשת שפרוסה ברחבי העיר.

Ichiran

 

אחרי שיורדים במדרגות, תראו מכונה שדרכה עושים את הזמנה של המרק ותוספות.

כמו ברוב המקומות אין הרבה אפשרויות, יש ציר אחד ואליו תוכלו להוסיף ביצה או עוד נתח בשר. אחרי שמתיישבים, כל אחד בתא שלו, בוחרים את רמת העשייה של הנודלס, כמה חריף, האם להוסיף שום וכו'. אחרי שסימנתם את בחיירתכם מגישים את הטופס עם הכרטיס שקיבלתם ממכונה לאיש שבחלון, שאת פניו לא רואים.

חלונית שמולכם,  שדרכה תקבלו את המרק תוך מספר דקות. 

ככה נראים המחיצות, אם באתם לא לבד, בדרך כלל יהיה אפשר לקפל את המחיצה ביניכם 

הראמן היה טוב, לא ברמה של הראמנים הקודמים שאכלנו אבל עדיין התאים בול לצינון שתפסנו פה. וכמו שמדברים אנשים עם ניסיון יותר גדול משלנו… הראמן הכי גרוע ביפן יהיה עדיין יותר טוב מכל ראמן בארץ. יש מנות שלא משנה כמה הן פשוטות הן מגיעות לשלמות אחרי מספר דורות ואין מה לעשות עם זה. המחיר של ראמן בטוקיו בין 30 ל40 שקל ולא משנה כמה הוא טוב והאם יש תור של שעה בחוץ או לא.

ולסיום משקה באריזת קרטון

נחמד מאוד ומזכיר מיץ תפוחים

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 21, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , , , , , ,

היום הרביעי ביפן

התחלנו את היום מאוחר, כי לפעמים כדי לישון יותר צריך לטוס 10,000 ק"מ והעברנו אותו בשיטוט ברחובות של טוקיו.

 התחלנו ברחוב Omotesando בשכונת שיבויה

הרחוב נראה יוקרתי ומלא בחנויות מותגים והמון מבקרים, אבל מה שיפה בטוקיו מספיק להתרחק כמה מטרים ומגיעים לרחובות שקטים וציוריים שעוטפים את הרעש של העיר הגדולה.

אם אתם מחפשים מתנות אותנטיות, זאת חנות מעולה Oriental Bazaar

חנות ליד עם המון צעצועים יפניים. 

רק כמה מטרים ומגיעים לרחוב יפה ושקט

אחת ממאות המספרות וחנויות שמוקדשות לחיות בית

בהרבה מסעדות האוכל מוצג בחלון הראווה כדי שתדעו מה אתם הולכים לקבל. 

רשת ניויורקית שמגישה המבורגרים מעולים UMAMI BURGER

 

 

אחרי טיול בשכונת שיבויה נסענו לרחוב לקפבשי, גן עדן לכלים ואביזרי מטבח

אני חושב שתמצאו שם כל תבנית אפשית

או כל סכין אפשרי

או חנות ענקית שמתמחה רק בצ'ופסטיקס

מאחורי הרחוב שלא נגמר מצאנו שכונה ישנה עם הרבה מקדשים, בתי אבות ומגרשי משחקים. התיישבנו לנוח תחת סאקורה וראינו ילדים משחקים בייסבול.

עייפים אחרי הליכה מרובה נסענו לכיוון הדירה וכשיצאנו בתחנת שיבויה ראינו שלט לכיוון סופרמרקט Food Show. דרך אגב טוקיו היא אחת הערים הנוחות למציאת פתרון מהיר לאוכל ושתייה. כנראה שמספר מכונות שתייה הוא בערך שווה למספר תושבי העיר וגם המכולות שעובדות 24/7.

הסופרמרקט התגלה כמקור האין סופי לאוכל מוכן, ירקות, פירות, בשר ודגים טריים.

וכמובן שהכל ארוז מאוד יפה

ולסיום משקה חדש, מים בטעם אפרסק. קצת משעמם אבל עדיין טעם שונה ממים בטעמים בארץ.

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 18, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , ,

היום השלישי ביפן

התחלנו את היום בהמלצה של דודי  (מומלץ לעקוב) והלכנו לאכול עוד ראמן מצויין בטוקיו. כאן הבנו שכנראה עמידה בתור זה ספורט לאומי או שזה שוב סממן בטוח שאתם במקום הנכון. במסעדה תמצאו רק 8 מקונות ישיבה, זה אומר שתצטרכו להמתיו בין חצי שעה לשעה בתור. מזל שפגשנו עוד חברים של דודי והעברנו את הזמן בשיתןף החוויות.

Ginza Kagari

Japan, 〒104-0061 Tōkyō-to, Chūō-ku, 中央区Ginza, 4 Chome−4−1, 銀座Aビル

 

גם כאן אין הרבה בחירה בתפריט וזה רק מדגיש את התמקצעות של השף. ממליץ לנסות ראמן על בסיס ציר עוף עם תוספת של ירקות. הציר מאוד מיוחד ועשיר בטעמים, קרמי וכמעט חלבי.

אחרי ראמן הלכנו לטייל בפארק שלא רחוק משם.

Hamarikyu Gardens

1-1 Hamarikyuteien, Chuo, Tokyo 104-0046

הפארק מטופח ברמה מושלמת כמו שיפנים יודעים לעשות ומחולק לאזורים כך שבכל עונה תהיה פריחה. הפארק מאוד עתיק שנוסד כחלק מ"גינה פרטית" של אחד השוגונים מלפני כמה מאות שנים. התמזל מזלינו ועדיין הצלחנו לראות פריחה של סאקורה. 

האם יש סיכוי למצוא משהו יותר מושלם? 


אחרי מנוחה, נסענו לאחד ההופעות המוזרות שיצא לנו לראות. או אחד האטרקציות הכי משוגעות והכי מתויירות בטוקיו.

Robot Restaurant

Japan, 〒160-0021 Tōkyō-to, Shinjuku-ku, 新宿区Kabukichō, 1 Chome−1−7−1 新宿ロボットビル


אזור המתנה לפני המופע

ולסיום טעמנו משקה חדש 

פנטה בטעם מלון, סופסוף משקה מתוק ואפילו טעים.

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 17, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , , ,

היום השני ביפן

התחלנו את היום בנסיעה להר פוג'י. החלטה נפלה בבוקר ברגע שראינו שמזג האוויר יהיה טוב ובדיעבד לא טעינו. יש אימרה ביפנית שאם אתה מכבד את ההר הוא יכבד אותך בחזרה.

מזג האוויר זה פרמטר מאוד חשוב מכיוון שברוב הימים עננה עוטפת את ההר.

יש מספר אפשרויות להגיע לפוג'י מטוקיו, אנחנו לקחנו רכבת ישירה

Shinjuko- Kawaguchiko

קוואגוצ'יקו או אזור חמשת האגמים, זה אחד האזורים היפים לתצפית על פוג'י

כאן תוכלו לבחור מסלול ונקודות תצפית שמתאימות לכם:

הדרך הייתה מאוד יפה ועמוסה בעצי דובדבן פורחים, נחלים, וחלקות מטופחות.

 

בהגעה לתחנת הקואגוצ'יקו, לקחנו קו אדום והתחלנו בנסיעה מסביב לאגם. אם יש לכם הרבה זמן, יש המון נקודות עיניין בסביבה.

אנחנו היינו קצרים בזמן לכן עצרנו אחרי מספר תחנות כדי להינות מהנוף לפוג'י וחזרנו חזרה לעיר ברכבת מהירה.

חשוב לשים לב שיש מספר קוי רכבת ואם שילמתם מראש על קן רגיל תצטרכו להוסיף כסף אם עברתם לאקספרס.

טיפ נוסף, הרכבות עומדות בזמנים ולא יחכו לכם גם אם תצעקו או בת הזוג שלכם נשארה מאחור (מניסיון 🙂 ), לכן תתאמו תוכנית מפגש במידה ולאחד מכם תגמר סוללה.

מכונת גלידה בתחנת רכבת

חשוב מאוד שיהיה מתלה למטרייה 

ארוחת בנטו ברכבת מוגשת בעלה קלוי של בננה

אחרי שחזרנו לעיר לקחנו קצת מתנות שהבאנו מבעוד מועד מישראל ונסענו לארוחת ערב אצל משפחה יפנית. את ההזמנה עשינו דרך האתר

המשפחה גרה בבית מסורתי ומגדלת אורז וירקות .

ככה מגדלים אורז בחממה

 

השכן שלהם מגדל נאשי, פרי שמזכיר שילוב של תפוח ואגס יחד. 

 

בהתחלה עשיתי ניגירי עם סבתה

 

אחרי זה התיישבנו לאכול סושי, ירקות שרימפס ונקניקיות בטמפורה ועוד שני סלטים. 

 

שתינו גם סאקה

 

לכבוד הולדת הבן נהוג לתת במתנה קסדה של סמוראי.
החוויה הייתה מאוד כיפית. זו הזדמנות מצויינת להכיר מנהגים ולדבר עם אנשים מקומיים. דרך אגב הם מאוד אהבו ממתקים מישראל או לפחות עשו רושם טוב.. ☺️

ולסיום כמו שהבטחנו טעמנו משקה חדש שמזכיר טעם חזק של אצה.

 
5 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 16, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , ,

תמונה

היום הראשון ביפן 

שלום מארץ השמש העולה,

אנחנו בטוקיו והחלטנו לשתף אותכם במסע הקצר שלנו.

הגענו בשעות הבוקר לשדה תעופה נריטה ולקחנו רכבת אקספרס לשכונת שיבויה (מומלץ לקנות כרטיסים הלוך וחזור שתקפים ל14 יום)  . שם נפגשנו עם חבר ותיק,  דודי כליפא שמוביל טיולי אוכל בכל העולם.

את החלק הקולינרי התחלנו בהמלצתו במסעדת ראמן הטובה באזור.

Hayashi Ramen

Japan, 〒150-0043 Tōkyō-to, Shibuya-ku, Dōgenzaka, 1 Chome−14−9, ソシアル道玄坂

 

קחו בחשבון שברוב המקומות הטובים ביפן תצטרכו לעמוד בתור.

המקום מגיש 3 מנות בלבד וזה כנראה גם הגדולה שלו. הציר התאפיין בטעם חזק של דגים מעושנים, התוספת של בשר הייתה רכה כמו חמאה והנודלס היו עשויים בול במידה.

אחרי ראמן הלכנו לטייל לפארק. הפריחה כבר בסיומה בימים אלו בטוקיו אך אנשים רבים נוהגים להגיע לפה ולנצל מזג אוויר טוב לפיקניקים.

Yoyogi Park

2-1 Yoyogikamizonochō, Shibuya-ku, Tōkyō-to 151-0052, Japan

 

בכניסה לפארק היה יריד הכלבים, אחד התחומים שיפנים מאוד אוהבים לטפח.

הפארק מרשים בגודלו וביופיו.

אחרי זה המשכנו לטייל בשיבויה שעמוסה בכל טוב, אין ספור חנויות ומסעדות.

ולסיום נשתדל לטעום עבורכם משקה יומי, המבחר פה אין סופי וייחודי מאוד.

משהו שמזכיר אייסטי אך ללא סוכר ומתאפיין בטעמים חזקים של שומשום ותה קלוי.

חג שמח.

 
3 תגובות

פורסם ע"י ב- אפריל 15, 2017 ב- Japan, כללי

 

תגים: , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: