באחד ימי החג סוכות, קמנו בבוקר עם רצון לטייל בלי להתרחק יותר מדי מהבית. הברירה הטבעית הייתה נווה צדק.
בוקר התחיל מעולה, מזג אוויר מפנק ומקום חנייה שמצאנו שתי דקות אחרי שנכנסנו לשכונה.חנינו בכניסה המערבית של השכונה ברחוב ברנט והתקדמנו עד ……למסעדת דלאל. עד היום ביקרנו בעיקר בקונדיטוריית דלאל, גן עדן לחובבי מתוקים. הפעם היינו רעבים והלכנו לאכול במסעדה. בשעות האלו הגישו ארוחת בוקר מפנקת, שכללה בתוכה פרושוטו, גבינת אמנטל, אנשובי כבוש, טפנד עגבניות, מוס חציל ועוד. בנוסף ניתן לזמין תוספות מעניינות כמו סלמון מעושן ( כמות נכבדה מאוד), פסטרמת אווז ועוד מספר גבינות מעולות. מנה בהחלט מפנקת ועם כמה תוספות קטנות בהחלט מספיקה לזוג פלוס ילדה שחובבת סלמון מעושן :). כמה דקות אחרי שהתחלנו לאכול, נגשה אלינו מנהלת משמרת ושאלה בצורה מאוד מכובדת האם נוכל לעבור לשולחן אחר מכיוון שצריכה להגיע קבוצה גדולה של אנשים וכנראה לא יהיה מספיק מקום בפינה שהתמקמנו. ענינו בחיוב ועברנו. בסוף הארוחה הזמנו קפה נוסף שלא היה כלול בארוחה וביקשנו תוספת מיני קרואסון חמאה שבלט במיוחד מתוך סלסלת לחמים ומאפים שמוגשת עם הארוחה . להפתעתנו עם הקפה הגישו לנו פרוסת עוגת גבינה חלומית. ששאלנו מה פשר העניין, נאמר לנו שזה פיצוי כי הסכמנו לעבור. בסוף הארוחה הזמנו חשבון וגילינו הפתעה נוספת, המסעדה גם פינקה אותנו בפעמיים קפה וקרואסון ללא חיוב, רק כי התבקשנו לעבור.
חלק קטן מארוחת בוקר בדלאל
אני חושב שזה אחד המדדים החשובים למסעדה טובה, יחס כלפי הלקוח ורצון לפנק בלי שלקוח דורש את זה. לצערי יש המון מסעדות שמתפארות בשם ובשם בלבד בלי שום תוכן, לא מבחינה קולינרית ולא מבחינה שירותית.
אחרי ארוחה מעולה יצאנו מלאי אנרגיה והמשכנו בטיול. למרות שרוב מקומות הבילוי סגורים, עדיין כיף להסתובב בשכונה. רחובות צרים, סמטאות, בתים ישנים, בתי קפה ואנשים מבדילים לטובה את השכונה משאר העיר תל אביב. המשכנו לעלות ברחוב שבזי ודילגנו מדי פעם לרחובות צדדיים. נווה צדק שכונה לא גדולה ומצד שני כל פעם שאנחנו מבקרים אנחנו מוצאים סמטה או פינה יפיפייה שלא ביקרנו בה. השכונה משתדרגת ומתיפייפת מיום ליום ובתים ישנים ומוזנחים מתגנדרים בצורה מעוררת התפאלות. במהלך הטיול צילמנו המון וכל אחד התמקד בפרויקט משלו. אני התמקדתי בחלונות ובת זוגתי בפרחים. משום מה בין הדברים הראשונים שקפצו לי לעין, היו חלונות. ברוב השכונות הבתים נבנו באותה תקופה וחלונות נראים אותו דבר. הבתים בנווה צדק נבנו בתקופות שונות ואדריכלים שונים וכל חלון מנסה לספר לך סיפור חיים אחר ומיוחד במינו. השכונה עשירה גם בפרחים ובכל חצר, פינה או חלון יש אדנית עם פרחים נאים ביותר.
הגענו עד לרחוב שלוש ופנינו לכיוון יפו. בסוף הרחוב גילינו גשר מעניין שנושא אותו שם, גשר שלוש. מתחת לגשר התגלה גרפיטי ענק וחמוד של גוף האדם שהתחלק בין שני צידי הגשר, חלק העליון נראה בצד אחד של הגשר ורגליים בצד השני. אחרי שחזרנו הביתה גיליתי פיסת היסטורייה מעניינת שקשורה לגשר שלוש. משם המשכנו עד לרחוב אילת וירדנו לכיוון הים. בדרך פנינו ימינה על מנת לחזור לרכב ועברנו במתחם התחנה , מקום בילוי מיוחד בפני עצמו.
משפחתי על גשר שלוש
גרפיטי שנראה משני צידי הגשר
בהחלט השילובים שלא תמצאו בכל מקום
אם אתם גרים במרכז או יצא לכם לבקר בתל אביב, אל תפספסו את שכונת נווה צדק. שכונה עם היסטוריה מעניינת, ארכיטקטורה מיוחדת, בתי קפה ומסעדות, בקיצור שכונה מפנקת.
צילום: אלכס ומרינה אימס