ארכיון חודשי: אוקטובר 2011

מאיפה השם, אתם שואלים ? (או לא שואלים 🙂 ) …. אני אסביר בכל מקרה. החלטתי לקרוא לכורסא "החומה הסינית", מכיוון שזה פרויקט שלקח לנו הכי הרבה זמן לסיים אותו.

באוגוסט שנה שעברה מצאנו כורסא זרוקה ברחוב. אהבנו ישר את הצורה שלה והחלטנו לנסות לשפץ. חשבתי לעצמי, כמה קשה זה כבר יהיה, הרי עבדתי במרפדייה, לפני 20 שנה. כשעליתי לארץ, זאת הייתה העבודה הראשונה שלי.

כך היא הייתה נראית בהתחלה

בשלב הראשון הורדתי את הריפוד הישן

לאחר מכן את הספוג

ואחרי שהורדתי את היוטה, נשאר רק קרטון

לאחר גילוי השלד ולאחר שאחד הידיות התפרקה. דרך אגב הקפיצים היו במצב מצוין.

שייפתי את השלד, הרכבתי וחיזקתי מחדש את הידית המפורקת והוצאתי עוד איזה קילו-שניים של מסמרים. הייתה לי הרגשה שלפני חמישים שנה כורסאות היו כבדות רק מכיוון שהיו משתמשים בטונה של מסמרים לריפוד.

אחרי ששלד היה מוכן החלטנו לחפש חומרים לריפוד ולהתייעץ עם רפדים בדרום תל אביב.החיפוש, זה חוויה בפני עצמה. ברגע שהסברנו והראנו תמונות של הכורסא, רוב הרפדים צחקו עלינו ונתנו לנו רמזים עבים שאנחנו טיפשים שבכלל החלטנו לנסות לעשות את כל העבודה לבד. אחת הסיבות העיקריות לצדקתם , זה צורה של הכורסא. כורסאות עם גב עגול, קשה מאוד לרפד ולשפץ. אחרי שעתיים של מסע השפלות, מצאנו מרפדייה מסכנה בפינה חשוכה. סבא שישב שם ריחם עלינו או פשוט לא היה לא איכפת למכור לנו חומרים, החליט להיענות לבקשתנו ולייעץ.

קנינו שני סוגי ספוג, קרטון ביצוע ורצועות בד נמתחות.

בצדדים הפנימיים של הכורסא ובגבה הידקתי רצועות נמתחות שיתנו תמיכה. לאחר מכן כל חלק הפנימי כוסה בבד. בשלב הבא כל החלק החיצוני (ידיות וגב) כוסה בקרטון ביצוע על מנת לתת לבד (שיתלבש בשלב הסופי) בסיס אחיד. בשלב הבא כל חלק החיצוני ( מעל קרטון ביצוע) וגם החלק הפנימי של ידיות כוסה בספוג (צהוב), ולאחר מכן באקרילן (לבן).

הגב מכוסה בקרטון ביצוע ולפני כיסוי מלא בספוג

בשלב הזה כל הספוג כוסה בשכבה נוספת רכה יותר, אקרילן.

טוב עד לפה זה לקח 4 חודשים 🙂

אחרי מספר גיחות לתל אביב לשם חיפוש בדי ריפוד, מצאנו ריפוד מגניב ו…. עצרנו שוב. ההתלבטות הייתה האם לנסות להוציא גזרה מהבד הישן ולסיים את העבודה או לתת לרפד מקצועי לעשות את זה. כמו שאמרתי קודם הקושי העיקרי (בייחוד בשלב האחרון- התאמת הבד לגזרה ), נובע מצורתה של הכורסא. לאחר מספר חודשים של מחשבות…. הייתי בשכונה בה התחלתי את "הקריירה" שלי לפני 20 שנה והחלטתי לקפוץ לרפד שאצלו עבדתי. לאחר שיחה קצרה הבאתי את הכורסא להתייעצות. מפה הדרך הייתה קצרה ומספר ימים אחרי זה, לאחר תשלום סמלי לזכר ימים עברו, קיבלתי את הכורסא.

כך נראת הדוגמנית שלנו ללא כריות

וזהו….

*** בדי ריפוד ניתן למצוא ( לאלו שגרים במרכז הארץ ) ברחוב נחלת בנימין והרצל בתל אביב. את הספוג לכריות ניתן לקנות גם באתו אזור או ברחוב השוק, לא רחוק מרחוב הרצל. לגבי שאר החומרים אקרילן, ספוג לכיסוי ורצועות, קנינו במרפדייה קטנה לא רחוק מחנות של מזרנים ברחוב אברבנל 48 בתל אביב.

מקווה שפרויקטים הבאים יסתיימו יותר מהר. יש לי כבר כמה שמחכים לטיפול 🙂

שבוע טוב

בהמשך למתכון הקודם (סלסילות קדאיף עם קרם פטיסייר) ,להלן עוד פתרון קל וטעים במקרה ונשארתם עם הרבה חלבונים ואתם לא יודעים מה לעשות.

המתכון המלא תוכלו לראות גם כאן http://www.ynet.co.il/ency/1,7340,L-5740,00.html

 פבלובה / דליה פן-לרנר

פבלובה היא עוגת מרנג ממולאת בקצפת ומעוטרת בפירות העונה. מקורה של עוגה זו באוסטרליה. בסיס המרנג צריך להיות פריך מבחוץ ורך במרכזו.

חומרים:

  6חלבונים בטמפרטורת החדר

 1קורט מלח

 2כוסות סוכר מנופה 360 גרם

2 כפיות קורנפלור

 1כפית חומץ

 1מיכל שמנת מתוקה

פירות העונה פרוסים או חתוכים לקוביות או פלחים (פירות זעירים כמו גרגרי יער למיניהם משאירים שלמים

 ** בנפרד אפשר להגיש רוטב תותים או פסיפלורה- לא הכרחי

 אופן ההכנה:

 מחממים תנור ל 180 מעלות צלזיוס. משמנים קלות תבנית אפיה ומרפדים אותה בנייר    אפיה.
מקציפים את החלבונים והמלח עד שנוצר קצף נוקשה. מוסיפים את הסוכר, בהדרגה, כף אחר כף, תוך כדי הקצפה, וממשיכים עד שכל הסוכר נבלע במקצפת והיא נוקשה מאוד ומבריקה. מערבבים את הקורנפלור והחומץ ומבליעים למקצפת.
מעבירים את המקצפת לתבנית האפייה המרופדת ויוצרים דיסק עגול בקוטר של
כ 20-22 ס"מ. בעזרת מרית גומי יוצרים גלים או פסגות במקצפת.
אופים את המקצפת 5 דקות בחום של 180 מעלות, מורידים את חום התנור ל 130 מעלות וממשיכים לאפות כשעה ורבע עד שהמרנג פריך בחוץ, אך עם מרקם של מרשמלו במרכזו. מצננים בתבנית מחוץ לתנור, וכשהמרנג התקרר משחררים אותו בזהירות מנייר האפייה ומחליקים לצלחת הגשה. שומרים במקום יבש או מכסים כדי שהמרנג לא יספוג רטיבות.
קרוב ככל האפשר לזמן ההגשה מקציפים את השמנת לקצף יציב. מקפלים לשמנת כמחצית מפרוסות הפירות ומערימים על המרנג. מקשטים ביתר הפירות.

 תוספת שלי: תוך כדי הקצפת החלבונים הוספתי גרידה מחצי לימון לשיפור הניחוח

צילום ועריכה: אלכס אימס

אני מאוד אוהב לשלב תפוזים בעוגות ועוגה המועדפת עלי, היא עוגת תפוזים ושוקולד של רוני ונציה .צירפתי את המתכון עם קצת תוספות משלי .בנוסף כמו שבמקרה של הפוסט הקודם ( סלסילות קדאיף עם קרם פטיסייר ), המתכון הזה, הוא פתרון מעולה למקרה ונשארתם עם חלבונים ואתם לא יודעים מה לעשות.

עוגת תפוזים ושוקולד

חומרים

100 גרם שוקולד מריר משובח

2 כוסות קמח לעוגות ("שטיבל" מס' 5)

1 כף אבקת אפייה

1 כוס סוכר

1/2 כוס שמן צמחי

3/4  כוס מיץ תפוזים טרי

2  קליפת תפוז מגוררת

7  חלבונים

1/4 כפית מלח

חומרים לקרם שוקולד

 100 גרם שוקולד מריר משובח

40 גרם חמאה

3 כפות חלב

 כלים:

במקור המתכון מיועד לתבנית סיר פלא בקוטר 25 ס"מ ובגובה 10 ס"מ , אני משתמש בתבנית 26 /28 , תלוי בגודל של ביצים, תשתמשו ב-28 אם אתם לא רוצים לקחת סיכונים. מכיוון שמשתמשים כאן בהרבה חלבונים, עוגה תופחת יפה מאוד.

אופן ההכנה

 1. מחממים את התנור לחום בינוני-נמוך (160 מעלות צלזיוס(

2.  משמנים רק את תחתית התבנית, ומרפדים אותה בעיגול נייר אפייה (שימו לב: לא משמנים את דפנות)

3.  קוצצים את השוקולד לשבבים קטנים בסכין גדולה.

 4.מנפים את הקמח ואת אבקת האפייה לקערה גדולה ורחבה. מוסיפים 2/3 כוס סוכר ואת שבבי השוקולד, ומערבבים היטב. מוסיפים את השמן, מיץ התפוזים וקליפת התפוז . מערבבים בכף עץ (או במערבל חשמלי), עד שמתקבלת תערובת חלקה ואחידה.מכאן תתחילו להריח ריח משגע משילוב של תפוזים ושוקולד.

5. בקערת מערבל גדולה אחרת, מקציפים את החלבונים עם המלח במהירות בינונית-גבוהה, לקצף לבן ורך. בהדרגה מוסיפים את השליש הנותר של כוס הסוכר, ומקציפים לקצף לבן, יציב וגמיש.

6.  מערבבים כ- 1/8 מכמות החלבונים המוקצפים לתוך תערובת הקמח. לאחר מכן, מקפלים פנימה את יתר החלבונים בעדינות.

7. יוצקים את התערובת לתבנית ואופים כ 50-60 דקות, עד שהעוגה בצבע זהוב- שחום, קפיצית למגע, וכשמחדירים קיסם פנימה – הוא יוצא נקי.

8.  עכשיו הגענו לתוספת שלי, אחרי שעוגה התקררה, ממיסים שוקולד עם חמאה וחלב  ומערביים עד לקבלת מאסה אחידה ,שופכים על העוגה ומסדרים את הקרם לשכבה אחידה. מקררים ומעבירים לקירור עד להגשה.

אופן ההגשה: פורסים בעזרת סכין משוננת, ומגישים בליווי פילטים של תפוזים (פלחים ללא הקליפה הלבנה) בצד, עם עלי מנטה (לא חובה)

אני בטוח שלכל מי שאוהב לבשל יש מנה אחת שתמיד תפתיע את האורחים, מנת הדגל שלכם. במקרה שלנו, מנת הדגל היא סלסילות קדאיף עם קרם פטיסייר. אצלנו יש חלוקה ברורה, בת זוגתי עושה את הקרם ( כי זה דורש סבלנות) ואני עושה סלסילות.

סלסילות קדאיף עם קרם פטיסייר

קרם פטיסייר

חומרים:

5 חלמונים

150 גרם סוכר

3 כפות קורנפלור

1 כפית תמצית וניל

1 שמנת עמידה לקצפת ( 15%-32%)

240 מ"ל חלב ( 1כוס)

30 גרם חמאה

 מקציפים 5 דקות  סוכר וחלמונים, מוסיפים קורנפלור ותמצית וניל מקציפים עוד דקה 1.

שמים בסיר שמנת מתוקה וחלב, מביאים לרתיחה. מוסיפים תערובת החלב לחלמונים בהדרגה תוך כדי בחישה. את כל הבלילה מעבירים לסיר ומבשלים על להבה נמוכה תוך כדי בחישה רצופה עד שהקרם מסמיך. מסירים מהאש מוסיפים חמאה ובוחשים. מקררים. מעבירים את הקרם לשק זילוף ולמקרר.

*** את הקרם עדיף להכין יום לפני, כדי שיהיה טעים יותר. קרם אמור להספיק לפחות ל- 30 סלסילות.

סלסילת קדאיף

חומרים:

חבילת אטריות קדאיף

כוס מים

חצי כוס סוכר

כלים:

תבנית מאפינס , עדיף מסיליקון

הכנה:

את האטריות עדיף להפשיר במקרר יום לני ההכנה.

מחממים מים בסיר ומוסיפים סוכר , על מנת להכין סירופ.

מכינים את סלסילות הקדאיף:

ברוב המתכונים , משתמשים בחמאה מומסת עם אבקת סוכר, אני מעדיף להכין סירופ פשוט על בסיס מים.

לוקחים כמות קטנה של אטריות ( לא מוצאים ישר את כל הכמות מתוך החבילה) מותחים ומפרידים בין כפות הידיים, מטפטפים מעליהן את הסירופ  מערבבים בעדינות עד שאטריות יהיו דביקות ומצופות היטב. תשתדלו לא להגזים עם כמות הסירופ, כי אם האטריות יהיו רטובות מדי, יהיה קשה להרכיב סלסילות. כעת לוקחים את התבנית משמנים היטב, ומרפדים כל שקע באטריות המצופות כך שייווצרו מעין סלסילות קטנות.
אופים כ – 7-8 דקות עד שיזהיבו. השלב הזה מאוד קריטי, תשימו לב, כי אפשר בקלות לשרוף אותם.
מוציאים, מצננים מעט ומחלצים בזהירות מהתבנית. שומרים בקופסא אטומה עד לשימוש. עדיף להכין באותו יום, אחרת הן מאבדות את הפריכות.

מרכיבים את המנה, שהאורחים סיימו לאכול ומחכים לקינוח ( גם טעים יותר וגם יעריכו אותכם יותר 🙂  ) . מסדרים את הסלסילות בצלחות הגשה. מוצאים את שק הזילוף וממלאים את הסלסילות בקרם.

את הסלסילות ניתן לקשת בכל פרי שמתחשק לכם. עדיף משהו חמצמץ שייתן ניגודיות למתיקות של הקרם. לדוגמה קיווי תפוח עץ, תפוזים, וכמובן תותים.הפעם השתמשנו בפירות אקזוטיים, אננס, קרמבולה, פיטאיה, בננה, מנגו ופטל.

אחרי שסיימתם לקרוא , אתם בטח שואלים, מה אני עושה עכשיו עם כל החלבונים שנשארו לי…יש שתי אופציות,קלה מאוד ובינונית עד קשה. הראשונה היא פבלובה והשנייה עוגת תפוזים ושוקולד של רוני ונציה. שני המתכונים אני אפרט בפוסטים הבאים.

פבלובה – https://marxmus.wordpress.com/2011/10/04/pavlova/

עוגת תפוזים ושוקולד- https://marxmus.wordpress.com/2011/10/05/orange-chocolate-cake/

בהצלחה ובתאבון

תבנית סיליקון למאפינס

סלסילת קדאיף לאחר אפייה. תשתדלו שהאטריות לא יהיו צמודות מדי והשכבה לא תהיה עבה מדי.

סלסילת קדאיף עם קרפם פטיסייר ופירות

בתאבון

אני מאוד אוהב מאפים של המטבח הגרוזיני. יש משהו מיוחד בבצק שלהם, שמזכיר לחם שרק יצאה מהתנור. חבל שאי אפשר להעביר ניחוחות באינטרנט….. . אחד המאפים שאני מאוד אוהב זה חצ'אפורי , מאפה עם גבינה. יש המון וריאציות למאפה, אחרי שוטטות באינטרנת החלטתי לנסות את המתכון מאחד הבלוגים האהובים עלי, הבלוג של אלה צפריר. כאן תוכלו לראות הסבר עם צילומים של שלב אחר שלב.

http://ellazaf.blogspot.com/2011/06/blog-post.html#

מאפה בסגנון חצ'אפורי, הגירסה היותר שפויה.

המתכון בקצרה:

החומרים לבצק:

500  גרם קמח

 2 כפיות שמרים יבשים

1  כף סוכר

חצי כפית מלח

4 כפות שמן

כוס ורבע מים

למילוי:

250  גרם גבינת טוב טעם (פה, בסן דייגו, אני משתמשת בקוטג')

150  גרם גבינה בולגרית מפוררת

100  גרם גבינות קשות שבמקרר

1.  לשים ביחד את כל חומרי הבצק לקבלת בצק רך וגמיש.

 2. מתפיחים להכפל הנפח (לילה במקרר או שעתיים בטמפ' החדר).

 3. מערבבים יחד את חומרי המילוי לעיסה מוצקה הניתנת למריחה.

 4. מחלקים את הבצק ל-12 עד-16 יחידות, מכדררים כל חתיכה.

 5. מרדדים כל חתיכה לאליפסה ארוכה וממלאים כפית גדושה ממילוי הגבינות

 (לרכז את רוב המילוי בקצוות)  .

 6. מהדקים את קצוות המאפה לצורת טיפה תוך כדאי השארת "חור" רחב במרכז.

 7. מכסים במגבת מטבח ומתפיחים כחצי שעה.

 8. אופים ב-180 מעלות צלזיוס (370 פרנהייט) לעשר דקות.

 9. מוציאים מהתנור, עם מזלג מזיזים את הגבינה לקצוות המאפה ויוצקים פנימה ביצה.

 10. אופים 10 דקות נוספות או עד שהביצה עשויה לטעמכם.

*** את החצ'פורים הללו לא ניתן להקפיא כי נורא קשה להפשיר חלמון. הוא תמיד נשאר קפוא והמרקם שלו מלא מים לאחר הפשרה. לכן אם רוצים לקחת לעבודה או לבית הספר יש לשמור במקרר. או להקפיא את החצ'פורים לפני האפייה השנייה, כלומר לפני הוספת הביצה. ואז מפשירים, מוסיפים את הביצה, אופים ומקבלים חצ'פורי טרי בכלום עבודה.

 המלצות שלי:

למילוי השתמשתי בגבינת טוב טעם, גבינה בולגרית, פטה עיזים וקשקבל. אתם יכולים לעשות עם כל גבינה שאתם אוהבים, העיקר שהעיסה תהיה מוצקה. עדיף שהביצים יהיו בגודל הכי קטן, כדי שיהיה מספיק מקום במאפה, במידה ואין מספיק מקום תשתדלו מראש להקטין את כמות החלבון. מאוד חשוב לשים את המילוי בעיקר בקצוות של המאפה והרבה ( אני קיבלתי קצת תלונות, שלא שמתי מספיק גבינה 🙂 ), ולהשאיר מקום לביצה באמצע . אם במשפחה שלכם לא  אוהבים מאפים עם ביצים, אפשר לוותר ולסגור מראש את החצ'אפורי, זה גם יצא טעים. כיף לאכול אותם בבוקר או לאפות אותם לפני שיוצאים לטייל או לפני שנוסעים לים. הכי  כיף לעשות אותם עם ילדים. בת שלי ( בת 3) מאוד אהבה לשים את המילוי ולסגור את הקצוות של המאפים.

לפני תפיחה

אחרי תפיחה ראשונה

אחרי אפייה ראשונה, מכניסים ביצה.

התוצאה המדהימה, אחרי אפייה השנייה.