RSS

ארכיון חודשי: מאי 2012

אתנחתא קצרה

במהלך הפרויקט הקודם שהיה מאוד מעניין הייתה לי אתנחתא קצרה לצורך שיפוץ שני שרפרפים. את השרפרף הראשון מצאה בת זוגתי בשכונה שלנו. מייד התאהבנו בצורה שלו.

 

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב ראשון הורדתי את הריפוד ואת הספוג הישן. באחד הפוסטים שאלו אותי באיזה כלים אני משתמש בשלב הזה. התשובה מאוד פשוטה.. … במה שיש. לרוב אני משתמש במברג שטוח והכי דק, זה יכול להיות גם מברג " טסטר" לצורך הוצאת סיכות. ברגע שהצלחתם לשחרר כמה סיכות תתפסו את קצה הבד עם פלייר ואם הבד עדיין חזק ע"י סיבוב או משיכה בחוזקה,  תצליחו למשוך אותו יחד עם שאר הסיכות. בשלב הבא שייפתי את השרפרף בעזרת מלטשת החשמלית של Skil , בהתחלה עם נייר גס כדי להוריד את הלכה ואת הלכלוך ולאחר מכן עם נייר עדין יותר על מנת להחליק את העץ. אחרי ליטוש משכתי אותה בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב) בדיוק כמו שצבעתי את הכיסא בפרויקט אחר.

שרפרף במהלך הצביעה

 שלב הבא הוא, ההכנה של הספוג. ישנם מספר שיטות ליצור מושב מעוגל. אפשר להדביק שכבה דקה של ספוג ולעגל את הפינות ע"י שכבה של אקרילן לדוגמה, או להדביק את הקצוות של הספוג (חלק עליון ותחתון ) וכך ליצור קצוות דקים ולא מרובעים. לפי המלצה של בת זוגתי הלכתי על שיטה יותר מעניינת. את השכבה הראשונה של הספוג גזרתי לפי מידה של המושב והדבקתי מעל. לפני שגזרתי את השכבה השנייה,  הוספתי עוד כמה סנטימטרים לשטח הספוג מכל צד. החלק " המיותר " משכתי והדקתי בחלק התחתון של השרפרף וכך נוצרו קצוות מעוגלות. כמובן שניתן לגזור את שתי השכבות בצורה כזאת, אבל יהיה פחות נוח להדק את הספוג כשהוא עבה יותר. עובי כל שכבה 2 ס"מ.

שתי שכבות של ספוג

בשלב הבא עטפתי את הספוג בבד והידקתי בחלק התחתון של השרפרף. השתמשתי בשאריות של הבד שקנינו באיקאה עבור כורסא בפרויקט אחר. מכיוון שלא ניתן להדק את הבד בחלק התחתון מכל צידי השרפרף, חלק מהסיכות הידקתי בחלק העליון . כדי לפתור את העניין קנינו סרט מיוחד שמטרתו להסתיר אותם . את הסרט הדבקתי עם דבק מעולה שמתאים גם להדבקת הבדים, " סופר 7".

 סרט להסתרת הסיכות.

בשלב הבא שממש לא מחייב אבל משלים את העבודה בצורה מקצועית יותר הדבקתי לבד סינטטי בחלק התחתון. גוזרים את הלבד או בד כלשהו לפי המידות של חלק התחתון בלי להתחשב ברגליים. בוחרים פינה, מדביקים ומתקדמים לאט לאט כשכל פעם גוזרים את הלבד לפי צורה של הרגל.

החלק התחתון של השרפרף

לאחר כל השלבים

עם אח בכור

השרפרף השני נמצא אצלנו כבר מספר שנים. בעצם זה הפרויקט הראשון שלנו בשיפוץ הרהיטים. אחרי שנכנסו לחיינו או יותר נכון לדירתנו מספר רהיטים חדשים בסגנון אחר, הבנו שהסגנון הויקטוריאני לא מתאים לאווירה. כאן נולד הרעיון למכור אותו, כמובן שלא יכולנו לשחרר את השרפרף לפני שדרוג בעזרת טכניקות שלמדנו במהלך הפרויקטים האחרונים.

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב הראשון הורודתי את הבד ואת הספוג.

בשלב השני הדבקתי והידקתי את הספוג החדש, באותה השיטה כמו שעשיתי את השרפרף הקודם על מנת לגרום לו להיראות מעוגל יותר ולא מרובע כמו שהיה מקודם.

בשלב הבא עטפתי את השרפרף בבד שקנינו בחנות הכי מגניבה בנחלת בנימין, "דנדו". את החנות מנהלים זוג מקסים שמייבא בדים יפיפיים.

 

מכיוון שלא יכולתי להדק את הבד בחלק התחתון, השתמשתי שוב בסרט על מנת להסתיר את הסיכות.

כדי ליצור משטח אחיד בחלק התחתון גם הדבקתי לבד סינטטי.

בשלב האחרון כדי לגרום לשרפרף שלנו להיראות מגניב וטרנדי יותר, בת זוגתי שייפה אותו קלות כדי לחשוף את הצבע הקודם. בשיטה הזאת עושים הרבה רהיטים כדי לתת מראה של פרנץ' קאנטרי או בשפה מקצועית המראה של "שאבי שיק".

 

התוצאה הסופית

דרך אגב השרפרף עדיין למכירה….

צילום: אלכס אימס עריכה: מרינה אימס ורפי רג'ואן

מודעות פרסומת
 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 23, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , ,

הפינה הכי שווה חלק ב

בהמשך לשלב הקודם נסענו לצוד רהיטים ב- Vintagemania  המטרה הייתה למצוא שולחן קפה להשלמת הפינה המפורסמת וגם שישתלב עם סגנון שאר הרהיטים. אחרי שוטטות קצרה במחסן הבנו שנצטרך לבנות שולחן בעצמינו. פנינו לדפנה ( בעלת המקום) והיא הציעה לנו בסיס ללא פלטה עליונה. בהתחלה רציתי לשלב את הבסיס עם כמה מגירות דפוס ( מגירות שבעבר שימשו לארגון של אותיות דפוס) , לצערי לא מצאנו מגירות בגודל מתאים וגם כמו בכל מקום עלותם לא התאימה לתקציבינו.המשכנו להסתובב וגילינו מצבור של חלונות ישנים. בעבר כבר קנינו באותו המחסן חלון והפכנו אותו למראה. לקחנו חלון אחד לבדיקת התאמה וגילינו שהוא כאילו נולד למטרה זו, הגודל התאים בול לבסיס שמצאנו לפני.

חלון לפני תחילת העבודה. בצד אחד היה צבוע בצבע כחול ומצד שני גם צבע כחול ומעל צבע לבן.

בשלב ראשון הורדתי את הידית והסרתיי או יותר נכון מאוד השתדלתי להסיר את הצבע מהחלון. ניסיתי בכל הכלים האפשריים: משייף חשמלי, נייר שיוף באופן ידני, סכין לגירוד צבע,  חימום הצבע בעזרת פן ובאזורים שממש התייאשתי השתמשתי בשופין. אחרי שהצלחתי להוריד את הצבע שייפתי את החלון עם נייר לטש עדין כדי להחליק את העץ.

חלון לאחר שיוף

בשלב הבא משכתי בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).

עבודה עם בסיס השולחן הייתה הרבה יותר קלה. לכה ישנה ירדה בקלות לאחר שיוף בנייר לטש עדין משכתי את הבסיס עם אותה הלכה שהשתמשתי לגימור החלון.

בסיס השולחן לאחר שיוף ובמהלך הצביעה

הבסיס שקנינו היה עם חיבורי מתכת ישנים שהחזיקו פלטה קודמת, מה שהקל על צורך בחיפוש מחברים מתאימים. במקביל לתהליך הארוך של הורדת הצבע וצביעה מחדש , הזמנתי זכוכית על מנת לכסות את החלון בשכבה אחידה. הזמנתי זכוכית מחוסמת ( עדיפה ובטוחה יותר בסביבת ילדים) ומלוטשת בעובי 8 מ"מ אצל זגג חיים כהן בראשון לציון. על מנת התאים זכוכית היה צורך להביא את החלון לזגג למדידה מדויקת על ידו. את הזכוכית " הדבקנו" לחון בעזרת מדבקות סיליקון מונעי החלקה.

התוצאה הסופית

לאחר הסרת הידית נותר חור בעץ. באחד הביקורים בשוק הפשפשים קנינו ידית כדי להסתירו ושתתאים לקונספט.

הזכוכית יוצרת משטח אחיד עם הפנל הצדי שעליו הייתה מחוברת הידית. זאת הסיבה לגובה של הזכוכית.

זווית אחרונה וזהו 🙂

תזכורת, הפינה לפני השינוי.

הפינה שלנו בסוף התהליך.

צילום ועריכה: אלכס ומרינה אימס

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 21, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , ,

הפינה הכי שווה חלק א

מאז שעברנו לדירתנו, ניסינו למצוא איך לעצב את אחת הפינות בסלון. עם הזמן הפינה הפכה לפינת היצירה/ג'אנק שבמרכזה עמד שולחן מתקפל עם שני כנפיים או שולחן ספר כמו שהורים שלי נהגו לכנותו. השולחן עלה איתנו ארצה ושימש נאמנה את משפחתי בכל חג כמה עשרות שנים. אחרי שהוא מאס על הורי, הוא נדד אלינו והתנחל בפינה לעוד שנתיים. לצערי הוא תפס הרבה מקום ואחרי התלבטויות, החלטנו שהגיע זמן להיפרד. מה שמשמח אותי שהוא לא ננטש, בדרך למטה אחד השכנים הציע להפתעתי לאמץ אותו, לפחות לתקופת ניסיון .

הפינה לפני המהפך.

 בשלב ראשון רצינו למצוא מדפים מגניבים כדי להעביר לשם חלק מספרים ומאוסף הצעצועים שלנו. חיפשנו המון באינטרנט וראינו מספר רעיונות מעניינים. פניתי גם לנגריא שעושים דברים מדהימים, אבל עם התרחבות המשפחה בחלוקת תקציב יש עדיפויות אחרות והחלטנו לבנות מדפים מדברים שיש לנו בבית. השתמשנו במספר מגירות שכבר שימשו לתצוגת צעצועים.

את המגירה הזאת מצאנו והסבנו אותה מייד לתצוגת הצעצועים.

את תיבת תה הזאת קנינו לפני כמה שנים באחת הרשתות לעיצוב הבית. הורדנו מכסה וכך הסבנו גם אותה  לתצוגת צעצועים. בנוסף השתמשנו בארגזי יין ש"הותרמו" מחנות ושימשו בעיקר לאיסוף כלי העבודה שלי. את הארגזים תוכלו לראות בתמונה הראשונה.

 

את מגירות היין תליתי ע"י משולשי תלייה עשויים פח.מבריגים את המשולשים בחלק האחורי של המגירה שנצמד לקיר. קודחים חור במגירה דרך חור של המשולש על מנת שנוכל לתלות אותם על קיר עם בורג. בדרך כלל המשולשים באים עם שני חורים בהתאם לגודל של בורג שאתם תשתמשו. השתמשתי בחורים הקטנים כי לא תליתי את הקונסטרוקציה עם ברגי ג'מבו שמתאימים למשקלים גדולים יותר. בנוסף הברגתי את הארגזים אחד לשני על מנת לייצב ולתת חוזק למערכת.

אחרי שאספנו את כל הארגזים ומגירות החלטנו שחסרה לנו עוד קופסה לאוסף הקוקשי . את המגירה הזאת (מארון תרופות) קנינו בשוק הפשפשים בגלריית וינטג'  במחיר ממש מפתיע יחד עם ידית נוספת מתנה.

את המגירות הקטנות הצמדתי לארגזי היין ע"י מספר ברגים וללא משולשי תלייה, שוב בגלל משקלם הנמוך. כל הארגזים סודרו כך שיהיה משחק גבהים בינם, וכך נוצרה קומפוזיציה יותר מעניינת.

המדפים החדשים

את הידית הנוספת שקיבלנו עם מגירת התרופות, חיברנו למגירה אחרת כדי ליצור המשכיות.

המשך בקרוב……

 
7 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 2, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , ,

צעצועים למבוגרים

קודם כל אני יוכל להרגיע אתכם, זה לא מה שאתם חושבים ( או שזה רק אני ?). לפני כמה שנים אני ובת זוגתי נדלקנו על צעצועי ויניל או יותר נכון על צעצועי מעצבים והחלטתי שהגיע זמן להכיר לכם את עולם הצעוצועים שגם מבוגרים יכולים למצוא בהם עניין.
צעצועי מעצבים הוא מונח לתיאור צעצועים המשמשים בעיקר לאספנות, המיוצרים במהדורות מוגבלות (כמו 10 או לדוגמה עד 2000 יחידות) על ידי אמנים ומעצבים. צעצועים עשויים ממגוון חומרים: פלסטיק, ויניל הם הנפוצים ביותר. בנוסף משתמשים מדי פעם בעץ, מתכת או גומי. צעצועי מעצבים הופיע לראשונה בשנת 1990 והם עדיין בייצור בימינו.דוגמה טיפוסית של צעצועי מעצבים הם סדרה Qee, המיוצרת על ידי Toy2R בהונג קונג. הגודל הסטנדרטי של דמויות Qee הוא 2 אינץ'. לרוב בסיס הצעצועים זהה ומה שמשתנה זה הראש שלהם.דוגמה נוספת של צעצועי מעצבים היא סדרת Dunny, המיוצר, על ידי Kidrobot החברה האמריקאית. דמויות Dunny יכולה להיחשב המקבילה המערבית של Qee.

דברים שכל אספן צריך לדעת:
Blind Box – פתרון למתלבטים. מספר חברות שצעצועים שלהם בגודל ומבנה זהים מייצרים ומשווקים את הבובות בסדרות. לרוב חובבי התחום מתקשים להחליט מה הבובה האהובה עליהם. הפתרון הוא קופסת הפתעה. אספן קונה אריזה ללא ידיעה איך הדמות מעוצבת וכך מונע מעצמו התלבטות.
DIY – חברות גדולות כמו Dunny משווקים את הדמויות בצבע לבן ללא שום נגיעה של עיצוב. האספן קונה את הבובה ומעצב/ מצייר עליה מה שעולה על רוחו.
Limited Edition – מעצבים בעלי שם מייצרים לרוב דמויות מעוצבות בכמות קטנה, מה שמקפיץ את המחיר ולרוב בובות אלו מוזמנות עוד לפני שהגיעו לפס הייצור.
Background Story – על מנת למשוך את הקהל ולתת עוד ערך מוסף לצעצוע, ישנם מספר חברות שמוסיפות סיפור על הדמות.

צעצועי ויניל עדיין לא מוכרים מספיק בארץ ואין הרבה מקומות שבהם ניתן לרכוש צעצועים . Urbanix היא בין החנויות הבודדות שמשווקת צעצועי ויניל ובעבר הייתה להם חנות בתל אביב.

אתרים שעוסקים בתחום:
http://www.vinylpulse.com/ חדשות מעולם הויניל
http://www.myplasticheart.com  אחת האתרים הגדולים ומגוונים שבהם ניתן לקנות צעצועי ויניל.

מתוך האוסף שלנו….


Tokidoki אחת הדמויות האהובות עלינו. לרוב, חברות שמייצרות צעצועי ויניל משקיעות לא רק בעיצוב מוצר אלה גם בעיצוב האריזה. אספנים רציניים ( כמונו 🙂 ) שומרים גם את האריזות.

משמאל לימין:

Kathie Olivas. Scavengers Series Made by MINDstyle

Momiji

MXS trooper

1,4,8 Fatcap

Unipo 2

3 Monskey – פרויקט מגניב שמאפשר לעצב את הבובה לפני הקנייה

Rolito 5

6 Takashi Murakami Toy , צעצוע של אחד המעצבים המשפיעים מיפן.

7 לא הצלחתי להיזכר מה השם, אשמח לקבל עזרה…..

Fireball SG תוצר של עוד מעצב יפני שחושב על המון פרטים בעיצובים שלו.

Mei Mei דוגמה טובה לסיפור רקע מרגש. מדובר על שתי בובות שמייצגות שני אחים ששרדו רצח משפחתם בסין העתיקה והבטיחו לנקום שיגדלו.

Quadrics .

World War Robot Ashley Wood Design – הרכש האחרון שלנו. אחת הבובות של מעצב אוסטרלי מאוד מוכשר בהרבה תחומים של אומנות. גם כאן האמן חשב על המון פרטים במהלך העיצוב . הבובה בגובה של 19 ס"מ וניתן להזיז את כל מפרקיה גם באצבעות. בהחלט צעצוע מרשים .

בנוסף לצעצועי ויניל אנחנו אוספים גם בובות קוקשי. Kokeshi Doll – צעצוע יפני מסורתי מעץ עשוי לרוב בעבודת יד. עם השנים קוקשי מודרני השתנה  וכיום ניתן למצוא המון סוגים בשוק. המחיר יכול לנוע מכמה דולרים לאלפי דולרים אם הבובה נעשתה ע"י אומן ידוע. חצי מהבובות קיבלנו מחברים שביקרו ביפן וחצי קנינו ב-ebay כמ רוב הצעצועים האחרים שלנו.

אפשר לשחק עם צעצעועם בכל גיל ….:)

 
6 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 1, 2012 ב- כללי, נופש

 

תגים: , , , , , , , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: