ארכיון חודשי: מאי 2012

במהלך הפרויקט הקודם שהיה מאוד מעניין הייתה לי אתנחתא קצרה לצורך שיפוץ שני שרפרפים. את השרפרף הראשון מצאה בת זוגתי בשכונה שלנו. מייד התאהבנו בצורה שלו.

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב ראשון הורדתי את הריפוד ואת הספוג הישן. באחד הפוסטים שאלו אותי באיזה כלים אני משתמש בשלב הזה. התשובה מאוד פשוטה.. … במה שיש. לרוב אני משתמש במברג שטוח והכי דק, זה יכול להיות גם מברג " טסטר" לצורך הוצאת סיכות. ברגע שהצלחתם לשחרר כמה סיכות תתפסו את קצה הבד עם פלייר ואם הבד עדיין חזק ע"י סיבוב או משיכה בחוזקה,  תצליחו למשוך אותו יחד עם שאר הסיכות. בשלב הבא שייפתי את השרפרף בעזרת מלטשת החשמלית של Skil , בהתחלה עם נייר גס כדי להוריד את הלכה ואת הלכלוך ולאחר מכן עם נייר עדין יותר על מנת להחליק את העץ. אחרי ליטוש משכתי אותה בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב) בדיוק כמו שצבעתי את הכיסא בפרויקט אחר.

שרפרף במהלך הצביעה

 שלב הבא הוא, ההכנה של הספוג. ישנם מספר שיטות ליצור מושב מעוגל. אפשר להדביק שכבה דקה של ספוג ולעגל את הפינות ע"י שכבה של אקרילן לדוגמה, או להדביק את הקצוות של הספוג (חלק עליון ותחתון ) וכך ליצור קצוות דקים ולא מרובעים. לפי המלצה של בת זוגתי הלכתי על שיטה יותר מעניינת. את השכבה הראשונה של הספוג גזרתי לפי מידה של המושב והדבקתי מעל. לפני שגזרתי את השכבה השנייה,  הוספתי עוד כמה סנטימטרים לשטח הספוג מכל צד. החלק " המיותר " משכתי והדקתי בחלק התחתון של השרפרף וכך נוצרו קצוות מעוגלות. כמובן שניתן לגזור את שתי השכבות בצורה כזאת, אבל יהיה פחות נוח להדק את הספוג כשהוא עבה יותר. עובי כל שכבה 2 ס"מ.

שתי שכבות של ספוג

בשלב הבא עטפתי את הספוג בבד והידקתי בחלק התחתון של השרפרף. השתמשתי בשאריות של הבד שקנינו באיקאה עבור כורסא בפרויקט אחר. מכיוון שלא ניתן להדק את הבד בחלק התחתון מכל צידי השרפרף, חלק מהסיכות הידקתי בחלק העליון . כדי לפתור את העניין קנינו סרט מיוחד שמטרתו להסתיר אותם . את הסרט הדבקתי עם דבק מעולה שמתאים גם להדבקת הבדים, " סופר 7".

 סרט להסתרת הסיכות.

בשלב הבא שממש לא מחייב אבל משלים את העבודה בצורה מקצועית יותר הדבקתי לבד סינטטי בחלק התחתון. גוזרים את הלבד או בד כלשהו לפי המידות של חלק התחתון בלי להתחשב ברגליים. בוחרים פינה, מדביקים ומתקדמים לאט לאט כשכל פעם גוזרים את הלבד לפי צורה של הרגל.

החלק התחתון של השרפרף

לאחר כל השלבים

עם אח בכור

השרפרף השני נמצא אצלנו כבר מספר שנים. בעצם זה הפרויקט הראשון שלנו בשיפוץ הרהיטים. אחרי שנכנסו לחיינו או יותר נכון לדירתנו מספר רהיטים חדשים בסגנון אחר, הבנו שהסגנון הויקטוריאני לא מתאים לאווירה. כאן נולד הרעיון למכור אותו, כמובן שלא יכולנו לשחרר את השרפרף לפני שדרוג בעזרת טכניקות שלמדנו במהלך הפרויקטים האחרונים.

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב הראשון הורודתי את הבד ואת הספוג.

בשלב השני הדבקתי והידקתי את הספוג החדש, באותה השיטה כמו שעשיתי את השרפרף הקודם על מנת לגרום לו להיראות מעוגל יותר ולא מרובע כמו שהיה מקודם.

בשלב הבא עטפתי את השרפרף בבד שקנינו בחנות הכי מגניבה בנחלת בנימין, "דנדו". את החנות מנהלים זוג מקסים שמייבא בדים יפיפיים.

מכיוון שלא יכולתי להדק את הבד בחלק התחתון, השתמשתי שוב בסרט על מנת להסתיר את הסיכות.

כדי ליצור משטח אחיד בחלק התחתון גם הדבקתי לבד סינטטי.

בשלב האחרון כדי לגרום לשרפרף שלנו להיראות מגניב וטרנדי יותר, בת זוגתי שייפה אותו קלות כדי לחשוף את הצבע הקודם. בשיטה הזאת עושים הרבה רהיטים כדי לתת מראה של פרנץ' קאנטרי או בשפה מקצועית המראה של "שאבי שיק".

התוצאה הסופית

דרך אגב השרפרף עדיין למכירה….

צילום: אלכס אימס עריכה: מרינה אימס ורפי רג'ואן

מאז שעברנו לדירתנו, ניסינו למצוא איך לעצב את אחת הפינות בסלון. עם הזמן הפינה הפכה לפינת היצירה/ג'אנק שבמרכזה עמד שולחן מתקפל עם שני כנפיים או שולחן ספר כמו שהורים שלי נהגו לכנותו. השולחן עלה איתנו ארצה ושימש נאמנה את משפחתי בכל חג כמה עשרות שנים. אחרי שהוא מאס על הורי, הוא נדד אלינו והתנחל בפינה לעוד שנתיים. לצערי הוא תפס הרבה מקום ואחרי התלבטויות, החלטנו שהגיע זמן להיפרד. מה שמשמח אותי שהוא לא ננטש, בדרך למטה אחד השכנים הציע להפתעתי לאמץ אותו, לפחות לתקופת ניסיון .

הפינה לפני המהפך.

 בשלב ראשון רצינו למצוא מדפים מגניבים כדי להעביר לשם חלק מספרים ומאוסף הצעצועים שלנו. חיפשנו המון באינטרנט וראינו מספר רעיונות מעניינים. פניתי גם לנגריא שעושים דברים מדהימים, אבל עם התרחבות המשפחה בחלוקת תקציב יש עדיפויות אחרות והחלטנו לבנות מדפים מדברים שיש לנו בבית. השתמשנו במספר מגירות שכבר שימשו לתצוגת צעצועים.

את המגירה הזאת מצאנו והסבנו אותה מייד לתצוגת הצעצועים.

את תיבת תה הזאת קנינו לפני כמה שנים באחת הרשתות לעיצוב הבית. הורדנו מכסה וכך הסבנו גם אותה  לתצוגת צעצועים. בנוסף השתמשנו בארגזי יין ש"הותרמו" מחנות ושימשו בעיקר לאיסוף כלי העבודה שלי. את הארגזים תוכלו לראות בתמונה הראשונה.

את מגירות היין תליתי ע"י משולשי תלייה עשויים פח.מבריגים את המשולשים בחלק האחורי של המגירה שנצמד לקיר. קודחים חור במגירה דרך חור של המשולש על מנת שנוכל לתלות אותם על קיר עם בורג. בדרך כלל המשולשים באים עם שני חורים בהתאם לגודל של בורג שאתם תשתמשו. השתמשתי בחורים הקטנים כי לא תליתי את הקונסטרוקציה עם ברגי ג'מבו שמתאימים למשקלים גדולים יותר. בנוסף הברגתי את הארגזים אחד לשני על מנת לייצב ולתת חוזק למערכת.

אחרי שאספנו את כל הארגזים ומגירות החלטנו שחסרה לנו עוד קופסה לאוסף הקוקשי . את המגירה הזאת (מארון תרופות) קנינו בשוק הפשפשים בגלריית וינטג'  במחיר ממש מפתיע יחד עם ידית נוספת מתנה.

את המגירות הקטנות הצמדתי לארגזי היין ע"י מספר ברגים וללא משולשי תלייה, שוב בגלל משקלם הנמוך. כל הארגזים סודרו כך שיהיה משחק גבהים בינם, וכך נוצרה קומפוזיציה יותר מעניינת.

המדפים החדשים

את הידית הנוספת שקיבלנו עם מגירת התרופות, חיברנו למגירה אחרת כדי ליצור המשכיות.

המשך בקרוב……