RSS

ארכיון חודשי: דצמבר 2011

מתכון שקל לזכור

אני אוהב מתכונים שעשויים ממספר קטן של מרכיבים וקל לזכור אותם. אצל משפחתי אחד המתכונים שרץ מזה זמן רב בוריאציות שונות, זה מתכון לפשטידה. קל לזכור אותו גם מכיוון שבמהלך הכנתו  מלכלכים קערה אחת, כף ומטרפה.

אני מזהיר מראש שיש אנשים שימצאו את המתכון טיפה מפחיד בגלל מרכיב מסוים , אבל תהיו חזקים וזה ישתלם בסוף 🙂

מה חסר בתמונה ?

מרכיבים לתבנית של אינגליש קייק:

 גביע של יוגורט טבעי לא ממותק 3%

מרוקנים את הגביע וממלאים בקמח תופח

מרוקנים שוב את הגביע וממלאים במיונז ( אפשר מופחת קלוריות, אפילו מומלץ)

4 ביצים

מלח ופלפל לפי הטעם

מילוי:

טונה, פטריות, בצל, קישואים, חצילים….. מגוון אין סופי.

מערבבים היטב הכול יחד. משמנים קלות את התבנית או משתמשים בספריי שמן. מעבירים חצי מהכמות של הבלילה לתבנית. הפעם למילוי טיגנתי חצי בצל חתוך לקוביות, הוספתי 5-6 פטריות טריות חתוכות ותוכן של אריזת טונה אחת. חצי דקה לפני שהורדתי את המילוי מהאש, הוספתי כמה עלים של בזיליקום. מעבירים את המילוי לתבנית ומכסים אותו עם שארית הבלילה. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 למשך חצי שעה עד 40 דקות, תלוי בתנור שלכם. אם השכבה העליונה מתחילה לקבל צבע מוקדם מדי, תכסו אותה עם נייר אלומיניום.

 

הפשטידה מכפילה את נפחה ויוצאת רכה ונעימה למגע. תשובה לשאלה מקודם, צילמתי את המרכיבים ושכחתי להוסיף ביצים במהלך הצילום :). בצילום מופיעות שתי אריזות של טונה והשתמשתי רק באחת, כי הכמות מילוי שיצאה הייתה מספיק גדולה. במידה והחלטתם להרכיב את המילוי רק מטונה, עדיף להשתמש בשתי אריזות.

בתאבון.

 
7 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 7, 2011 ב- מתכונים

 

תגים: , , ,

כיסאות מוזיקליים

רציתי לשתף אתכם בפרויקט הכיסאות שלנו.  הרעיון, למצוא כיסאות ולשפץ אותם, הכיסאות לא חייבים להיות דומים, אבל חייב להיות משהו מיוחד בהם. על מנת שהשילוב יהיה הומוגני, החלטנו שאת כולם נרפד עם אותו הבד. התלבטנו קשות על סוג הבד ואחרי ביקור במספר חנויות ברחוב הרצל וברחוב נחלת בנימין בתל אביב להפתעתנו גילינו בד יפיפה באיקאה. מאז סיימנו את הכיסא הראשון והשני בדרך….

 כך נראה הכיסא לפני השיפוץ

בשלב הראשון הורדתי את הכיסוי מהספוג

הכסא היה צבוע בלכה ממש כהה, כמעט שחורה. אחרי מספר ניסיונות להוריד את הלכה עם נייר שיוף בצורה ידנית, עברתי לכלים כבדים יותר. ביקשתי אצל חמי דיסק חשמלי עם אפשרות לחיבור פלטת שיוף ו…. התוצאות לא היו קלות. קודם כל לקחתי נייר גס מדי וראיתי שזה מוריד שכבה גדולה מדי גם מהעץ ובמקביל, הרעיון לעשות את התהליך בבית גרם לכמות היסטרית של אבק . אחרי שהחלפתי את הנייר לעדין יותר התוצאה השתפרה, אבל לא מבחינת האבק 🙂 .

 

לאחר שיוף מאסיבי

בשלב הבאה עטפתי את הספוג באקרילן על מנת לתת לו נפח ומגע נעים יותר.

הבד שקנינו לא היה מספיק קשיח ( לדעתנו ) על מנת שיתאים לריפוד. הפתרון שקיים בשוק ( מתברר שיש עוד אנשים שמכירים אותו 🙂 ) זה פליזלין- מקשיח בד. ישנו מספר סוגים של פליזלין שתלויים במטרה שלכם או יותר נכון לאיזה רמת קשיחות אתם רוצים להגיע. ברוב המקרים מדובר על בד לבן שמצד אחד יש עליו שכבה של דבק, בצורת בועות קטנטנות. מצמידים את הפליזלין עם הצד שיש עליו דבק לצד הפנימי של הבד ומגהצים אותו. לאחר מספר דקות פליזלין נדבק והבד שלכם נהיה יותר קשיח.

תהליך ההדבקה

אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות.

http://www.youtube.com/watch?v=n05vd45JQO4

תהליך הצביעה גם לא היה קל. אני רציתי להגיע לרמת גימור שהייתה מקובלת בענף הריהוט בשנות ה-60    ( יכול להיות שאני לא מדייק פה).מבחינתי המראה האולטימטיבי, זו לכה שקופה עם גוון קל של חום-צהבהב שנמרחת בשכבה עבה ונותנת מראה של שכבת זכוכית, עד כה נשמע מספיק מסובך ?          אחרי חיפוש מידע באינטרנט ובמספר חנויות מצאתי בעזרת הדרכה  ( חנות של מעודד צבעים בראשון לציון ) את הלכה הנכונה, לכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).. יש מספר מוצרים בשוק על בסיס מים וכמעט ללא ריח שכביכול אמורים לתת אותה התוצאה, לצעיר התוצאות עדיין מאוד רחוקות מהתוצאות של מוצרים רעילים ומסריחים יותר :). אז אין ברירה, מערבבים את הלכה שמים מסיכה וקדימה לעבודה. חשוב לשים לב  תערבבו כמות ממש קטנה ולא את הכול, מכיוון שניתן להשתמש בתערובת במשך שמונה שעות, לאחר מכן היא הופכת להיות ממש דבק קשיח שלא ניתן לעבוד איותו. כמובן עדיף לעשות שתי שכבות. אחרי שסיימתם תשאירו את הכיסא ליד חלון פתוח ועד שתחזרו מעבודה הריח יעלם 🙂

בקרוב עוד כיסאות

.

 
6 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 5, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: