כנראה שהשעון היה ממשיך לצלצל אם לא הייתי מפיל אותו על הרצפה. אני חושב שהפעם האחרונה שהפעלתי את השעון המעורר הייתה לפני חצי שנה לפחות. לפני חודש החלטתי לזרוק את כל השעונים שהיו בבית וגם לוותר על השעון בטלפון הנייד שלי, מה הטעם. אני וכל העולם מבודד למעלה משנה, הפסקתי לעבוד ואני כבר לא זוכר ממתי ואני מבלה את רוב היום בשינה…. בתקווה שזה מתישהו יסתיים.
נותרו 5 דקות לפני תחילת הראיון, למזלי אני אפילו לא צריך לצאת מהבית. שטפתי מהר את הפנים ושלפתי את החולצה הראשונה מהארון … בכל מקרה לא היה לי סיכוי, אז למה בכלל לטרוח. אתמול בערב קיבלתי אימייל מחברה המחפשת אנשים שיעבדו מהבית, שעות גמישות, שיחות טלפון (לא מכירות) ותשלום גבוה פר שיחה.
לרגע המחשב הנייד השמיע רעש מוזר, כאילו הוא רצה לומר לי מדוע אתה מפריע לי. על המסך הופיעה בחורה צעירה שנראתה חסרת סבלנות, אך ברגע שראתה אותי היא שינתה את הבעתה. היא פתחה מיד בשיחה:
"היי דני, שמי נועה ואני מנהלת משאבי אנוש ב- Last Call, מה שלומך ?” היא שאלה.
"אני בסדר, פשוט רק קמתי" … זרקתי בלי לחשוב, אבל נראה שהיא לא שמה לב לתגובה שלי.
"אני רואה שאתה בחור אופטימי וזה יכול לעזור לך בשיחות טלפון," אמרה נועה.
חשבתי לשאול מדוע את חושבת שאני אופטימי במצב הקיים?
אבל היא הקדימה ואמרה, "אהבתי את החולצה שלך."
רק אז שמתי לב לכיתוב שעל החולצה : "הכל לטובה", המחשבה הראשונה הייתה לענות שזה בטעות, אבל החלטתי לא להתעכב על זה.
נועה הסבירה כי החברה שהיא מייצגת היא ארגון ללא מטרות רווח, אך הם מקבלים מספיק תרומות בכדי לשלם משכורות גבוהות לעובדים. אתה יכול לעזוב את העבודה הזו בכל עת, אך לא באמצע השיחה. כל השיחות מוקלטות ומשותפות עם בני המשפחה.
קיבלתי הודעה שעברתי את הראיון, סימולציית השיחה במהלך הראיון הייתה מרשימה מאוד ותוך שעה מחכה לי השיחה הראשונה או "האחרונה", ניסיתי להצחיק את עצמי על ידי קריאת ההודעה בקול רם. בנוסף קיבלתי מידע במייל לקראת השיחה הראשונה. לגבר בן 89 (חיים) יש בן (אורן) שרוצה שיתקשרו בשמו. ניסיתי לשנן את פרטים נוספים על משפחתו של חיים ובנו, שלימים התבררו כמיותרים כמו ברוב השיחות.
עברו כבר כמה שבועות ואני עושה מספר שיחות ביום, החזרתי את השעון לקיר במטבח, אבל רוב היום אני עדיין ישן ומפעיל את השעון המעורר כמה דקות לפני כל שיחה. הבנתי שאם אני קם רגע לפני, ראשי משוחרר ממחשבות ואני מרגיש הרבה יותר בנוח לאור המצב והשיחה שמתפתחת. לפעמים השיחה נקטעת לאחר מספר דקות ומישהו אחר מרים את הטלפון בצד השני ואומר שצריך לסיים. לפעמים היו לי שיחות מרגשות שלקחו שעות וביקשתי להתקשר לאותו אדם בחזרה במידת האפשר ללא עלות נוספת.
"היי אבא, זה בנך, אורן," אמרתי.
"למה אתה לא כאן? אני מרגיש שזה כמעט נגמר, "אמר חיים.
"אני מצטער אבא, אבל הרופא לא מרשה לי לבוא בגלל הקורונה," אמרתי.
"אבל אני מפחד למות לבד, אורן, אני רוצה לראות אותך," אמר חיים.
"אבא, אני כאן איתך ואני אדבר איתך כמה שאתה רוצה, אני אוהב אותך," אמרתי, "אני מקשיב לך. ספר לי שוב את הסיפור שסיפרת לי שחזרתי עצוב מבית הספר "
