ההחלטה על הנסיעה הייתה מאוד ספונטנית, במפגש עם חברים ( שמעון ואירית ) הם סיפרו שמתכננים טיול בקרואטיה וסלובניה חודש מהיום, אחרי קצת התלבטויות החלטנו להצטרף. לא תכננו מראש מה נעשה כל יום, אבל חילקנו את הטיול לשני אתרים מרכזיים, אחד בקרואטיה ואחד בסלובניה שמהם יצאנו לטיולים….וגם הרווחנו מזה שהחברים שלנו כבר אספו המלצות למקומות מעניינים.

קרואטיה

נחתנו בערב בזאגרב. את הרכב הזמנו מראש דרך האתר שבעצם ברוקר, שמאחד מספר חברות ומציע אופציות לפי הזמינות והתקציב. באתר בחרנו את חברת Green Motion שהיו מאוד שרותיים וידידותיים ( יום לפני שסיימנו את הטיול הארכתי את שכרות של הרכב דרך הווטסאפ בקלות רבה) ובנוסף הם אוספים אתכם מהשדה עם הנחיתה ומסיעים לשדה. מומלץ לעדכן אותם באיזה שעה אתם נוחתים ולהתקשר אחרי הנחיתה. אחרי נסיעה קצרה לעיר ( השדה ממקום יחסית מאוד קרוב) הגענו למלון שהתברר כמדהים. המלון ממוקם בתוך שכונה קטנה של בתים פרטיים שבתוך פארק ענק. זה מלון בוטיק עם 6 דירות בגדלים שונים ועם ארוחת בוקר מפנקת.

יום 1 –  הדרך לפליטביצה

אחרי הלילה הראשון בזאגרב התחלנו את המסלול שלנו דרומה לכיוון אגמי פליטביצה. את הטיול תכננו למחרת והיה לנו זמן לעצור בעוד מקומות שבדרך .

 Restoke, זו עיירה קטנה וחביבה מאוד לעצירה בדרך לפליטביצה. רוב בתיה של העיירה בנויים מעל המים ויש גם מספר מפלים קטנים. שימו לב, שאת הרכב צריך לחנות מחוץ לעיירה או שניתן לחנות את הרכב ללא תשלום מתחת לגשר על העפר אם יש מקום.
‎‎אחרי שחוצים את היישוב מגיעים לאזור הנהר שבחלקו ניתן לשחות ופשוט לנוח על אחת הגדותיו.

אחרי הצהריים הגענו ליישוב שקרוב לפארק שנקרה Grabovec ושם העברנו את הלילה. הישוב מאוד יפה ומייד אחרי שזרקנו את התיקים בחדרים, הלכנו לטייל מסביב. להרבה מתושבי הישוב יש שטחי גידול של ירקות ויש יער יפיפה שאפשר בקלות ללכת לעיבוד.

את היום סיימנו במסעדה שהיא במלון שנקרא 16 Lakes עם אוכל טעים ושרות לבבי ( שלא כל כך אופייני לאזור) וגם טעמנו את המשקה המקומי סליבוביץ' (מי שלא מכיר, זה משקה אלכוהולי נטול צבע המיוצר ממיץ שזיפים מזוקק ומותסס).האזור מפורסם בקרואטיה כאזור שמגדלים המון סוגים של שזיפים, שחלקם ניתן לטעום ישר מהעץ בטיול מסביב ליישוב.

יום 2 – אגמי הפליטביצה

אגמי פליטביצה  (קרואטית -Plitvička jezera) הוא פארק לאומי בשטח של 296.85 קמ"ר בקרואטיה ואטרקציה תיירותית ידועה במדינה. מאז שנת 1979  מוכרז הפארק כאתר מורשת עולמית. אגמי פליטביצה שוכנים באזור סלעי בעלי אופי קרסטי, בעיקר אבן גיר ודולומיט. הם נפרדים זה מזה על ידי סכרים של סלעי משקע שנוצרו כתוצאה מפעולת אצות, חיידקים וטחב והנערמים זה על גבי זה בקצב של כסנטימטר בשנה. האגמים ידועים בצבעיהם האופייניים הנעים בין טורקיז, ירוק, כחול ואפור בהתאם להרכב המים בכל אגם ושבירת אור השמש.

בפארק יש שתי כניסות ובמהלך הזמנת הכרטיסים האתר יציע לכם כניסה זמינה בשעה שתבחרו. בנוסף בפארק יש 8 מסלולים שחלק מתחילים בכניסה הצפונית וחלק בדרומית. אחרי שתזמינו את הכרטיסים, תבחרו מראש איזה מסלול לקחת ( המסלולים עוברים באזורים שונים והאורך שלהם גם שונה). אנחנו בחרנו את מסלול F, שמתחיל בשייט ולאחר מכן במסלול הליכה לאורך האגם עם המיים בצבע מדהים שקשה להאמין שזה אמיתי.

 *את הכרטיסים צריך לקנות מראש באתר ויש להגיע בשעה הנקובה. החנייה ענקית ובתוך היער, מומלץ לסמן על המפה איפה חניתם כדי שלא ייקח לכם חצי שעה למצוא את הרכב 12 .החנייה יחסית מרוחקת ואחרי הליכה של 10-15 הדקות תגיעו לרציף ( יש שילוט), משם ספינה קטנה תיקח אותכם תוך 5 דקות לאזור המעבר ובהמשך לפי השילוט שמצביע למסלולים לשייט נוסף ( במקרה שלנו שבחרנו מסלול F ) של 20 דקות לאזור המפלים. הדרך לאורך האגמים ומפלים בנוייה מעץ מעל המים ויש תנועה של אנשים לשני הכיוונים. בתקופה שהיינו היה קצת עומס שמקשה לעצור בצד כדי להינות מהנוף. אחרי שתסיימו את המסלול הרגלי אפשר לחזור באוטובוס או ברגל לנקודת המעבר.

אחרי מספר שעות בפארק, התחלנו במסלול הארוך לחצי האי איסטריה ששם העברנו מספר ימים הבאים.

איסטריה הוא חצי האי הגדול ביותר בים האדריאטי ומשתרע בין מפרץ קוורנר במזרח למפרץ טריאסטה בצפון. אוכלוסיית איסטריה היא ברובה קרואטית וסלובנית, אך לאורך החוף המערבי של חצי האי, מתגורר מיעוט איטלקי ניכר. הסיבה לכך שחצי האי עבר מספר ידיים ובין היתר היה חלק משטחה של איטליה עד 1947.  אחר תום מלחמת העולם השנייה, נמסרה איסטריה ליוגוסלביה, שהתפרקה גם מספר מדינות ב 1992 והשטח נשאר כחלק מקרואטיה הנוכחית. בתור נקודת היציאה  לטיולים הבאים בחרנו את עיר -Pula  שבדרום איסטריה.

יום 3 – אקווריום בפולה

פולה יא העיר הגדולה ביותר במחוז איסטריה שבצפון קרואטיה. לעיר מסורת ארוכה של ייננות, דיג ותיירות. העיר הייתה גם מרכז אדמיניסטרטיבי מאז תקופת רומא העתיקה, והיא ניכרת כיום באתריה הרומיים.

העיר ידועה בעיקר בשל האתרים העתיקים הרבים שנשתמרו בה, בהם:

האמפיתיאטרון הרומי, הוא האתר העיקרי בפולה והשריד הארכאולוגי המרכזי בקרואטיה.

מקדש אוגוסטוס, מקדש שמור היטב המוקדש לקיסר הרומי הראשון אוגוסטוס.

קשת סרגיוס היא שער הניצחון של פולה וכנראה היחיד מסוגו בקרואטיה. קשת סרגיוס היא אחד השערים שנשתמרו מהחומה.

את היום הראשון בעיר החלטנו להעביר ברוגע וחיפשנו מה יש לעיר להציע. אחרי חיפוש קצר, גילינו שיש אקווריום, אחד הגדולים והמיוחדים שבמזרח אירופה.

האקווריום ממוקם בתוך מבצר "Verudela" בן 130 השנים, שהיה פעם חלק ממתחם ההגנה החזק של העיר. "מבצר פולה" נבנה בתקופת שלטון המלוכה האוסטרו-הונגרית. המבצר ההיסטורי מאוכלס כיום במאות מיני דגים מהחלקים הצפוניים והדרומיים של הים האדריאטי וכמה מיני מים מאזורים הטרופיים, כמו גם דגים מאגמים ונהרות קרואטים. במבצר יש מספר קומות ובחדריו, במסדרונות, ובמנהרות תראו המון מינים מיוחדים, כרישים ואפילו חדר האכלה של חתולי ים.

בנוסף בחצר של המבצר יש מתחם סגור של בית הגידול של פרפרים שהתברר כמאוד מיוחד.

אחרי מספר שעות באקווריום נסענו לאכול במסעדת Peperoncino , שמתמחה בפיצות ועוד מספר מנות מיוחדות, שווה ביקור אם אתם מגיעים לעיר.

יום 4 – עיירת האומנים

במרחק של שעה מפולה יש עיירת האומנים, באזור Grožnjan שקצת מזכירה את צפת. האטרקציה החשובה ביותר של האזור, היא העיר העתיקה Loggia, אשר עבור מבקרים רבים היא אפילו אחת היפות בעורף איסטריה. כאן עדיין תוכלו לטייל בסמטאות אבן רומנטיות ומתפתלות באמת וליהנות מהקסם הייחודי של בתי האבן העתיקים. רקע קסום שלוקח אתכם למסע אחורה בזמן לימי הביניים. בכל פינה יש נקודות צילום נהדרות ואטרקציות קטנות לגלות. יש המון מקומות נסתרים המעוטרים בפרחים, המעניקים לכפר הזה חלק נוסף של קסם. כדאי לשוטט בשאר חלקי העיירה המוקפת חומה. מבוך הרחובות המרוצפים שלו מתפתלים דרך מקבץ של בניינים בעלי גגות אדומים. העיר כולה היא כיום מקלט לאמנים, וכתוצאה מכך היא מלאה בשפע של חנויות אומנות, גלריות וחנויות של מזכרות . הדרך לכפר יפיפה שעוברת דרך כפרים ציוריים אחרים ובדרך מתגלים נופים מדהימים. חונים קצת לפני הכניסה לעיר העתיקה ( לא לשכוח להביא מטבעות למדחן).

אחרי ששאבנו קצת תרבות וראינו נופים, נסענו לפי ההמלצה למסעדה מעולה, San Servolo Steakhouse שנמצאת בתוך כפר הנופש וגם בצמוד למבשלת הבירה שנושאת את אותו השם. מומלץ להזמין מקום מראש, אנחנו ניסינו להזמין באותו היום טלפונית ללא הצלחה והחלטנו לנסות את מזלינו בלי הזמנה מראש. אחרי שכנועים רבים, שבסוף השתלמו מצאנו מקום במבואה של המסעדה ולמרות המבטים המוזרים שעוברי אורח, נהננו ממש מהאוכל.

יום 5 – האי של טיטו

אחד האטרקציות המעניינות של איסטריה בכלל נמצאת מחוץ לחצי האי, זוהי היא קבוצת האייים – Brijuni National Park. בשנת 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הבריוני לחלק מיוגוסלביה והנשיא ג'וסיפ ברוז טיטו הפך את איי בריוני למעון הקיץ הממלכתי האישי שלו. כמעט 100 ראשי מדינות זרים ביקרו את טיטו באיים שלו, יחד עם כוכבי קולנוע כולל אליזבת טיילור, ריצ'רד ברטון, סופיה לורן, קרלו פונטי וג'ינה לולובריגידה. טיטו מת ב-1980, וב- 1983 הוכרזו האיים כפארק לאומי של יוגוסלביה ובהמשך של קרואטיה.

לאיים או יותר נכון לאי (Veliki Brijun) ניתן להגיע עם מעבורת. את הכרטיסים ניתן להזמין בקלות באתר של הפארק. בהזמנה צריך לבחור את השפה של המדריך, מכיוון שהטיול ברובו מודרך. המעבורת יוצאת מספר פעמים ביום מהנמל של Fazana , עיירה קטנה שממש קרובה לPula  (איפה שהתאחסנו במהלך הביקור על חצי האי). המעבורת יוצאת חזרה כל שעה ועד שעה מסויימת, תתעדכנו כדי לתכנן את השהייה בהתאם. הכרטיסים כוללים את השייט שאורך כ -20 דקות , טיול מודרך במוזיאון ההיסטוריה של האי וטיול ברכבת ( יותר כמו רכבת של ילדים) שחוצה את האי עם עצירה בספארי עם החיות שנשארו מהאוסף הפרטי של טיטו. עדיף לקחת את המעבורת המוקדמת ולנצל את הזמן על האי במספר הדרכים. אפשר להתרחץ באחד החופים של האי ( המים מאוד נקיים) או אפשר לשכור אופניים רגילות, חשמליות או קלנועית גולף כדי לטייל על האי.

אחרי שחזרנו מהאי החלטנו לבקר בעוד עיירת החוף ובדרך לעצור לארוחת צהריים במסעדת Orca . התברר שהרבה מסעדות באזור יוצאות להפסקת צהריים בין 2 ל 4, שימו לב לשעות העבודה של המסעדות שאתם מוצאים בגוגל. הגענו כחצי שעה לפני 4 ומנהל משמרת ריחם עלינו ולמרות ההפסקה הושיב אותנו והגיש בנתיים משקאות. המסעדה מתמחה בדגים ומומלץ ללכת עם המלצר ולבחור את הדג היומי, ושיטת העשייה. אנחנו בחרנו את הדג של סיינט פטרוס או ג'ון דורי על הגריל.

כאשר המנה הגיעה המלצר פירק את הדג מהעצמות.

יום 6 – זאגרב

את הלילה האחרון של הטיול העברנו בזאגרב אחרי שעשינו את הטיול באיסטריה וסלובניה (הפירוט בהמשך) וחיפשנו איך להעביר את היום האחרון, כי הייתה לנו טיסה מאוחרת. אחרי חיפוש בין האטרקציות, החלטנו ללכת לגן החיות המקומי, שהתברר כאתר בילוי מעולה במיוחד לילדים.

גן החיות של זאגרב נוסד בשנת 1925. הוא ממוקם בפארק מקסימיר, בן למעלה מ-200 שנה. הוא משתרע על 7 דונם, מתוכם 5.5 קרקע. הוא מאכלס יותר מ-350 מיני בעלי חיים עם יותר מ-7800 בעלי חיים מכל היבשות.

בגן החיות יש מספר מתחמים מאוד מעניינים, בינהם האקווריום עם מספר חדרים וחיות מיוחדות כמו פנדה אדומה או הקפיברות .

אחרי ביקור בגן החיות, נסענו לא רחוק ל  Pizzeria Duksa . המסעדה מתמחה באפיית פיצות בטבון עם מגוון ענק של התוספות. כאן הייתה בעיה עם החנייה , המדחן לא קיבל מזומן ולא אשראי, רק דרך אפליקציה מקומית, שלא הצלחנו להפעיל גם עם הפקח של העירייה שהיה באזור. בסוף הוא ריחם עלינו ואמר יש לכם שעה, לכו לאכול ואני לא אתן לכם דו"ח.

סלובניה

אחרי שבוע בקרואטיה התחלנו את המסלול שלנו לכיוון היעד הבא שיהיה נקודת היציאה שלנו לטיולים באזור, שנמצא ב Kranjska Gora. העיירה נמצאת בצמוד לאלפים היוליאניים (חלק מהרי האלפים המזרחיים) ומפרסמת בעיקר בזכות אתרי הסקי ותחרויות השנתיות בתקופת החורף.

האלפים היוליאניים משתרעים על פני שטח של 4,400 קמ"ר בצפון-מזרח איטליה ובצפון-מערב סלובניה, ומגיעים לשיא גובהם בהר טריגלב שבמרכזו של הפארק הלאומי טריגלב בסלובניה, והנישא לגובה של 2,864 מטר. הנהרות החשובים הנובעים באלפים היוליאניים הם הסאווה הזורם מזרחה אל הים השחור, והסוצ'ה ( בסלובנית Soča) .החלק הסלובני של האלפים היוליאניים הוכרז כשמורה ביוספרית של אונסק"ו ב- 2003.

העיירה נמצאת באזור מאוד נוח מבחינה גיוגרפית וקרובה מאוד לגבול עם איטליה, אוסטריה וכמובן קרובה מאוד למספר אתרי טבע מדהימים ביופיים. בנוסף העיירה עצמה יפיפייה, הבתים והחצרות עמוסים בעצי פרי ,בפרחים, הרחובות מאוד נקיים והאוייר הרים באמת צלול כיין.

יום 1 – המערה

בדרך לסלובניה , עשינו עצירה מתוכננת באחת המערות הכי גדולות באירופה –  Postojna Cave.

מערת פוסטוינה היא מערכת מערות קרסט באורך 24.3 ק"מ, סמוך לפוסטוינה שבדרום-מערב סלובניה. זו מערכת המערות הגדולה במדינה, ואחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר

כבר ב-1819  נפתחו המערות לציבור, ב-1872 החלה לפעול במערה רכבת תיירים. במלחמת העולם השנייה שכנה באזור פוסטוינה מפקדה של הצבא הגרמני, ובתוך אולמות המערה בסמוך לכניסה הסתירו הגרמנים מצבור דלק בן אלפי חביות. הפרטיזנים היוגוסלבים העלו את מצבור הדלק באש, שבערה במשך כשבוע, ועד היום יש במערה כמה אולמות בהם הנטיפים והזקיפים מפויחים.

ממערכת המערות שאורכה כמעט 24 ק"מ, נפתחו לקהל הרחב 5 ק"מ. 3.5 ק"מ עושים ברכבת שלוקחת אותך דרך המערה! זוהי המערה היחידה בעולם (מה שמספרים) עם רכבת שמסיעה את המבקרים כחלק מהסיור. את 1.5 הק"מ הנותרים עושים ברגל ועם מדריך. כל הסיור אורך כשעה וחצי.

המערה בהחלט מרשימה ודרך האתר ניתן לרכוש כרטיסים שיכללו אטרקציות נוספות : ביקור במבצר, Vivarium , תערוכה – Expo Cave Karst ועוד.

אנחנו הזמנו כרטיסים שכוללים את הכניסה למערה, Vivarium ותערוכה. Vivarium היה נחמד, המיציגים מתרכזים בעיקר בפרוקי רגליים וכדומה שחיים במערות. התערוכה הייתה פחות מרשימה חוץ מהחלק המעניין שמציג אוסף ענק של פרפרים. 

*הטמפרטורה בתוך המערה היא בסביבות 10 מעלות צלזיוס. רצוי להביא מעיל או שאפשר לשכור במקום. הכרטיסים לפי שעה הנקובה והקבוצות נכנסות כל שעה.

את היום סיימנו באחת המסעדות הטובות של Kranjska Gora , Lačni Kekec. זאת מסעדה קלאסית של גולשי הסקי. יושבים בחוץ על הספסלים ואוכלים בעיקר המון בשר. עדיף להזמין מקום מראש.

יום 2 – יום האגמים

בלד

במרחק של חצי שעה מהישוב שהתאחסנו בו, נמצא אחד האתרים המפורסמים של סלובניה, אגם Bled.

אגם בלד )בסלובנית Blejsko jezero, ), הוא אגם באלפים היוליאניים, באזור קרניולה עילית שבצפון-מזרח סלובניה סמוך לעיירה בלד. האגם מהווה יעד תיירותי חשוב בסלובניה. האגם מוקף ערים ויערות. טירת בלד שנבנתה בימי הביניים ניצבת על צוק מעל הגדה הצפונית של האגם.

במרכז האגם אי אשר קרוי על שם האגם (Blejski otok). באי קיימת כנסייה המוקדשת לחג עליית מרים. בכנסייה יש צריח בגובה 52 מטרים. גרם מדרגות בסגנון הבארוק שנבנה בשנת 1655 וכולל 99 מדרגות שמוביל מהגדה של האי אל הכנסייה. בכנסייה נערכות חתונות רבות. באופן מסורתי זה נחשב למזל טוב עבור החתן לשאת את כלתו במעלה המדרגות ( כל ה 99 ) ביום חתונתם לפני שיצלצל הפעמון ולהביע משאלה בתוך הכנסייה.

האגם מציע מספר אטרקציות תיירותיות: שייט על הסירה, השכרת סירת משוטים, חוף פרטי עם מתנפחים וכו…

חנינו בעיר בלד קרוב לאגם ומשם ירדנו לאגם. דרך אגב, מומלץ שיהיה לכם תמיד כסף קטן ( מטבעות) כי רוב המדחונים עובדים עם מזומן בלבד. בירידה הראשונה לאגם, ראינו סירות משוטים גדולות שמציעות שייט לאי שבמרכז האגם. לסירה נכנסים כ 15 איש ותוך 20 דקות עם עבודה מאומצת של איש אחד שמשיט את הסירה, הגענו לאי. חשוב לציין שחוץ מסירות של שירותי החירום, כל כלי השיט ללא מנועים, במטרה לשמור על הסביבה. השיט כולל עצירה על האי כ 45 דקות, מספיק זמן לעלות במדרגות ולאכול גלידה בבית קפה ממוזג עם נוף מדהים.

אחרי שחזרנו מהשייט, עשינו טיול מסביב לאגם, האכלנו ברווזים והגענו למקום שניתן לשכור סירה קטנה עם משוטים. כאן הבנו כמה קשה עבד הבחור שהשיט את הסירה עם 15 איש.

אחרי מספר אטרקציות בבלד, החלטנו לנסוע לאגם נוסף שנמצא במרחק חצי שעה משם, אגם Bohinji.

בוהיני

אגם בוהיני ) בסלובנית ( Bohinjsko jezero הוא אגם הקבע הגדול ביותר בסלובניה. הוא שוכן בעמק בוהין אשר באלפים היוליאניים, בצפון-מזרחה של סלובניה, בשטח הפארק הלאומי טריגלב. אורכו המרבי 4.1 קילומטרים ורוחבו המרבי 1.2 קילומטר. עומקו 45 מטרים.

האגם מוזן על ידי הנהר סאוויצה, אשר יורד מההרים בחלקו באמצעות מפל. מצידו השני האגם הוא המקור לנהר סאווה בוחינקה, אחד משני הנהרות היוצרים את נהר הסאווה.

האגם כמו רוב האגמים באזור, מתאפיין במיים נקיים וצבע מאוד מיוחד. טיילנו קצת מסביב לאגם ונחנו על גדותיו. באגם ניתן להתרחץ וכדי להביא בגד ים. בגלל שהגענו מאוחר, לא ביקרנו במפל, אבל שמענו שזה אתר גם מאוד יפה.

יום 3 – טיפוס הרים

התחלנו את היום בנסיעה למפל Waterfall Pericnik ( כ 25 דקות נסיעה מ Kranjska Gora ). גובה המפל כ-50 מטר. מסלול הגעה למפל כ-250 מטר. המסלול ברובו עשוי ממדרגות משולבות עם שורשי העצים או אבנים לא מסותתות שמקשה על העלייה. יחד עם זאת המפל מאוד יפה והמסלול עובר גם מאחוריו. פרט חשוב, זו החנייה שבתחתית המסלול שבדרך כלל מספיקה ל 10 רכבים ואם תנסו לחנות במקביל יש שומר שיריב איתכם על כל מ"מ שתחרגו לכיוון הכביש ויש סיורים של משטרה מקומית שתדרוש מכם להזיז את הרכב אם תחנו בהמשך הדרך בתוך היער. הפתרון פשוט לחכות, האנשים מסיימים את המסלול תוך 30-40 דקות גג ויש תחלופה מהירה, תיצמדו כמה שיותר מבלי להפריע לתנועה ותחכו למקום שיתפנה.

משם נסענו לVršič Pass  ( כ 50 דקות) . זהו המעבר הגבוה ביותר בסלובניה (כ -1600 מטר), כמו גם הגבוה ביותר באלפים היוליאניים המזרחיים. הוא מחבר את קרניולה עילית עם עמק טרנטה בחוף הים הסלובני. הדרך במעבר עולה מ-Kranjska Gora בסדרה של 50 עיקולים, חוצה את ראש מעבר Vršič, ויורדת אל עמק סוצ'ה. הדרך לא קלה, מאוד צרה ומרגישים כל עיקול ( יש מספר ליד כל עיקול) ובנוסף תצטרכו להתמודד עם רוכבי האופניים המתאבדים שמנסים גם את העיקולים הצרים יחד עם הרכבים. אך כמו בכל קושי יש תמורה ובדרך תוכלו לעצור לנקודות התצפית או כוס קפה או בירה עם נוף משוגע ב Erjavčeva koča  או בנקודות תצפית נוספות.

אחרי שסיימנו עם הטיפוס, התחלנו לרדת לכיוון נהר הSoča  ועצרנו בנקודה יפה עם הגשר התלוי. סוצ'ה הוא נהר באורך כ- 140 ק"מ הזורם בצפון-מערב סלובניה וצפון-מזרח איטליה 99 ק"מ בתחום סלובניה ו-44 ק"מ בתחום איטליה. הוא זורם מהאלפים היוליאניים בגובה 1,100 מטר ונשפך לים האדריאטי, ליד העיר האיטלקית מונפלקונה. הנהר ידוע בצבע הירקרק של מימיו ומכונה "יופי הברקת". המים מאוד צלולים וקרים, מומלץ לקחת נעלי ים ולהכנס לנהר היפה הזה.

אחרי שסיימנו את המסלול המפרך החלטנו לא לחזור באותה הדרך שמלאה בעיקולים חזרה הביתה ולנסוע בדרך ארוכה יותר שעוברת דרך איטליה. בנינו מסלול בגוגל לפי מספר עיירות שהיו בדרך לאורך הנהר לכיוון עיירה שנקראת Bovec ומשם צפונה דרך העיירה האיטלקית – Tarvisio (את המסלול בנינו בצורה הזאת, כדי לגרום לגוגל להוביל אותנו בדרך אחרת ולא חזרה דרך ההרים). המעבר ( לפחות כרגע ) בין סלובניה לאיטליה לא דורש הצגת דרכונים. ב- Travisio עצרנו במסעדה איטלקית  Al lepreואיך לא, אכלנו פסטה שהייתה לא רעה בכלל ( או שבגלל שהיינו כבר ממש רעבים).

יום 4 – יום אגמים

כפי שכתבתי מקודם, העיירה נמצאת במקום אסטרטגי  וקרובה מאוד לאיטליה ואוסטריה. באחת הנסיעות נתקלנו בפרסומת של האגמים באיטליה שנמצאים חצי שעה נסיעה מהבית שהתאחסנו בו.

Lago di Fusine – אגמי הפוסין, הם קומפלקס של שני אגמים קטנים, אגם סופיריור ואגם אינפיריורה ( אגם עליון ותחתון), הממוקמים במרחק הליכה קצר אחד מהשני. האגמים נמצאים בשטחה של עיריית Tarvisio ונחשב בין הדוגמאות היפות ביותר של אגם אלפיני. הכניסה לשטחם של האגמים בתשלום סמלי.

האגמים בהחלט יפיפיים ובמיוחד האגם העליון שפותח בפניכם נוף מדהים אחרי הליכה קצרה ביער שמחבר בין האגמים. אך מי שמתכנן להתרחץ יתאכזב מכיוון שהמים מאוד בוציים בשני האגמים.

אחרי ביקור קצר החלטנו לנסות את מזלינו באגם גדול יותר שנמצא גם באיטליה שהתמונות שראינו בגוגל הבטיחו חוויה מתקנת.

Lago del Predil – האגם פרדיל ממוקם בגובה של 969 מ', ממוקם בעמק גבוה של האלפים היוליאניים מצפון לסלה נווה.. עם שטח פנים של כ-1 קמ"ר, זהו האגם הטבעי השני בגודלו של אזור פריולי-ונציה ג'וליה.

אחרי שחנינו בקרבת האגם והתחלנו בירידה לאגם, נפתח נוף בהחלט יפה ובנוסף ראינו מספר מתרחצים שנהנים במים בצבע המאפיין של האזור. כאשר התקרבנו , ראינו שאין באמת חוף מוסדר ובעיקר סביב האגם יש אדמה או אבנים שמקשים על הישיבה. בנוסף לצערינו שניסינו להכנס למים גילינו שמים לא באמת נקיים כפי שנראים מרחוק וכל תנועה בתוך המים מעלה המון בוץ שדומה יותר לסיד שכנראה חלק מתופעות הלווי של המכרה שנמצא בקרבת המקום.

אחרי מספר האגמים שהתבררו כמקום מעולה לצילום בלבד, הגיע הצהריים והתחלנו את החיפוש הקבוע באינטרנט ונתקלנו במקרה במסעדת Brunarica, עוד מסעדה קלאסית של מטיילים ומטפסי הרים שמתמחה בבשר בבישול איטי.

הצלעות והמבורגר היו פשוט מעולים.

שבעים ומרוצים החלטנו לחזור ובדרך ביקרנו באגם Lake Jasna שברחק של 5 דקות מהבית שהתברר שהיה הכי טוב במבין כל אלו שראינו בדרך 12. האגם לא רק יפה מרחוק, גם המים מאוד נקיים וכיף להתרחץ בו, למרות המים הקרים. האגם מציע מספר אטרקציות ובינהם, שייט על הסאפ. הילדים מאוד אהבו וחזרנו לשם שוב למחרת בבוקר.

טיפים כללים…

כבישי אגרה – בקרואטיה הכבישים, לא זולים אבל מאוד נוחים. התשלום בירידה במחלף, במזומן או באשראי. לאומת זאת כבישי אגרה בסלובניה מאוד זולים ומשלמים פעם אחת, בתחנת הדלק הראשונה שעוברים את הגבול, מבקשים לקנות  Vignetteוהקופאי מכניס את המספר הרכב למערכת. אפשר לקנות כרטיס מעבר, מינימום לשבוע.

השרות ברוב המסעדות היה קשוח, לא בכל המסעדות יש מיזוג וכמעט בכולם היה קושי לחלק את התשלום בין החברים או לקבל צלחות על מנת לחלוק מנה.

אין ביקורת דרכונים במעבר הגבולות בין סלובניה לאיטליה ואוסטריה, אבל יש בין קרואטיה וסלובניה וכפי ששמענו זה אמור להשתנות ב 2023.

עשינו את הטיול בסוף יולי תחילת אוגוסט

כל האתרים והמסעדות, ניתן לראות כאן במפה.

Booking.com