נגיד ואתם ….

פוסט חדש מבית היוצרת.

נגיד ואתם אנשים בוגרים, נגיד יש לכם דירה ובה יש סלון, נגיד השקעתם מחשבה וכסף לעיצובו ואז נגיד באים זאטוטים, אולי אפילו משלכם, ואיתם בא מטען חורג של ציוד נלווה. חלק מהבעיה זה צעצועים, הם בכל מקום. מתפזרים ללא הרף וכמה שלא תנסו תמיד תדרכו על איזה מטוס עם כף רגלכם היחפה ותרצו לקלל את האמא של מי שהשאיר את זה פה אבל שניה לפני זה תיזכר שזו אשתך או שבעצם את עצמך, בעיה…..

יש מספר אופציות לפתרון הבעיה, הראשונה – להשליט שלטון ניקיון ולהכריח להעיף הכול כל פעם לחדר ילדים – ועל כך יאמר – בהצלחה.

האופציה השנייה – להקצות מקום בסלון המדהים שלכם, ובו ירוכזו הצעצועים.

הלכתי על האופציה השנייה, לקחתי ארגז יין שקיבלנו, וריפדתי אותו. הריפוד נעשה משתי סיבות: עיקרית שהעולל לא ישרוט את עצמו, השניה לא פחות חשוב –  אסטטיקה ויזואלית כי הרי מדובר בסלון המדוגם שלכם.

מצרכים:

ארגז –אם אין מצאו מגירה ישנה

בדים – לריפוד חיצוני ופנימי, כראות נפשכם, לא חייב להיות עבה

אקרילן – בשביל הנפח, לא עבה במיוחד

מהדק סיכות –  שיחזיק מעמד

ומכונת תפירה – בלי לחץ, רק למטיבי לכת

דבק, סרגל, מספריים, מטר – לפי העין

דבר ראשון צריך לרפד פנים, אפשר עם אקדח סיכות ואפשר לתפור מן שק שמותאם לגודל הארגז שלכם, ומתלבש עליו, ככה :

אולי יש לכם ציפית ישנה שתתאים לגודל הארגז, אולי בכלל תרצו לרפד בנייר, תלוי בכמות רצון ומוטיבציה. בכל מקרה את הצד הפנימי לא ריפדתי באקרילן, לא מצאתי לנכון.

עכשיו החלק החיצוני, גוזרים מהבד רצועה המתאימה להיקף הארגז (סך אורך כל הדפנות + עוד קצת) ובגובה המתאים, תזכרו שצריך להספיק לקיפול פנימה ולתחתית. כלומר משהו כמו עוד 8 סנטימטר לגובה הרצועה. בדיוק באותן מידות צריכה להיות רצועת אקרילן. מקמו את הבד על מנת למקסם את ציור הבד. והתחילו להדק.

מקפלים פנימה אקרילן + בד ודופקים סיכה, תשתדלו לא למתוח חזק מדי, כאשר סיימתם פאה אחת, עשו גם את התחתית שלה, ככה הבד לא ימתח לכל מיני כיוונים, ויישאר ישר, פינות השאירו לסוף הן מצריכות הרבה תשומת לב. כשאתם מגיעים לסוף הרצועה, עשו מן מכפלת והידקו גם אותה.

על התחתית הדבקתי לבד עבה.

להלן התוצאה

ואחרי הכל ניצת דיון סוער, להוסיף גלגלים או לא.

אני אומרת לא, הוא אומר כן – נא עזרו בהחלטה….