עברה יותר משנה מאז שעברנו לבית החדש ומאז התלבטנו קשות איזה רהיט יתפוס את המקום המכובד ביותר בסלון…. מתחת לפלסמה. הועלו מספר תוכניות לבנייה עצמית ובדקנו כמה נגריות שמאפשרות לבנות רהיט במו ידיך עם הדרכה צמודה. הסתובבנו גם בהמון חנויות וחשבנו לקנות מזנון מוכן ואפילו מצאנו ….. ממש יפה תמורת תשלום סמלי של 25 אלף שקל , אבל ממש יפה. לבסוף התחלתי לחפש רהיטים יד שנייה שגילם עולה על שלי. אחרי מספר ניסיונות מצאתי מזנון ממש מגניב שבעליו שגרו באריאל נאלצו להיפרד ממנו עקב גילו, מידותיו ומשקלו . אחרי תהליך לא פשוט בארגון רכב להובלה ועזרה גדולה מבעליו השרירי של המזנון וגיסי הצלחנו להעביר את המזנון ליעד המבוקש ….
מה שאתם רואים זו היא מערכת מוסיקלית, תוצרת Grundig שבמקור כללה כנראה גם פטיפון. המזנון בערך בן 60 ונשמר במצב מעולה. ממערכת הקודמת נשארו עדיין רמקולים ויחידת רדיו .
כמו שאתם רואים מצאתי פתרון מעולה ותאים העליונים הפכו במהרה ליחידת אחסון ל-Wii .
סוף שבוע טוב.
צילום ועריכה: אלכס אימס
Life is what you make it 
לסבא שלי יש בדיוק כזה רהיט בסלון!
שווה 🙂
אם יום אחד, מכל סיבה שהיא תחליט להפטר ממנו, אני לוקח אותו בכל מחיר 🙂
תזהר אני יכול לקחת את זה ברצינות
היי, אם רלוונטי יש לי כזה בדיוק למכירה, בלי תקציב לשפץ, לצערי הרב.
יבוא שאבא שלי עשה מגרמניה.
וואו ! אחד המזנונים המדהימים שראיתי! כל הכבוד על הסבלנות בחיפש! השתלם!
אה, קצת מוזר להגיב לבלוג שנתיים אחרי שנכתב…מצד שני, באמת היתה לי חתיכת השראה מהעניין הזה. כבר הרבה זמן שאנחנו מתחבטים בעניין מזנון. יש לנו משהו נחמד שקניתי מבעלי הדירה ששכרתי לפני בערך 3 דירות, אבל הוא מספיק לספריית סרטי ה- DVD שלנו (כמה מיושן), הפלייסטיישן של בן הזוג וזהו. רצינו להתחדש קצת, אבל במחיר נורמלי. גם רצינו פתרון שיאחסן יחסית הרבה דברים, והמזנונים מהדור החדש נמוכים מאד ו/או מאחסנים מעט מאד ובנוסף הם כמובן יקרים מאד.
אחרי שקראתי די הרבה מפרקי העיצוב של הבלוג שלכם (מתה על הריפודים!…) ובייחוד את הפוסט הנוכחי, קפצה עלי ההשראה והבנתי שבעצם מה שאני זקוקה לו הוא לא אחר מהמזנון של סבתא שלי, שתזכה לחיים ארוכים עד 120 לפחות. חפירה מעמיקה של רהיטי יד שניה הניבה ב- VINTEGMANIA מזנון דומה לשלכם בעלות שדומה למזנון חדש לחלוטין. מבט שטחי בחשבון הבנק הבהיר לנו שאנחנו לא בנויים לשלם משכתא על המזנון, אז שבנו לחפור. גילינו מזנון משנות הארבעים, בסגנון המזנון של סבתא שלי, עשוי עץ אגוז – בקיצור, קנינו. אין ספק שהטלוויזיה שלנו עליו נראית שיא הכיעור (טוב, היא משנות ה- 90) אבל הכל כולל הכל נכנס בו, שלא לדבר על היופי שלו. אין כמו לשבת בסלון ולהסתכל על המזנון.
תודה על הסיפור המרגש. כיף לשמוע סיפורים של אנשים אחרים שחובבים את את אותו התחום.