בחזרה לאיטליה

*הטיול היה במרץ השנה

עד לפני שבוע לא ידענו שיש אזור באיטליה שנקראה פוליה (Puglia) ושיש עיר בשם בארי (Bari), עיר השנייה בגודלה בכל דרום איטליה. התכנון במקור היה לנסות בפעם השנייה לטוס לדובאי אך לצערינו שבמהשך התברר לשמחתינו הטיסה שוב התבטלה. ההודעה התקבלה יום לפני הטיסה ולאחר חיפוש קצר מצאנו את היעד החדש והמוזר שיש אליו טיסות ישירות עם חברת Ryanair. הספקנו להזמין מקום לשתי לילות הראשונים ורוב הפעילויות תכננו אחרי שהגענו ליעד.

הטיסה יצאה מאוחר ביום חמישי ונחתנו ביעד ב11 בערב. תוך 20 דקות הגנו למלון בוטיק שבמרכז העיר העתיקה

היום הראשון

התעוררנו מוקדם בבוקר במלון Al Pescatore וירדנו לקומה הראשונה לארוחת הבוקר. הארוחה מוגשת במרכז השולחן, המבחר יחסית מצומצם, אך מאוד מוקפד וטרי. האורחים של המלון (סה"כ יש 6 חדרי אירוח) יושבים יחד מסביב למנות המוגשות. האווירה מאוד נעימה ומעודדת שיחה עם הסובבים אותך.

בנוסף למלון הספקנו להזמין סיור מודרך של אוכל רחוב דרך האתר של Eatwith. הסיור התחיל ב 11:30, מה שאיפשר לנו לטייל קצת לבד בעיר העתיקה. המיקום של המלון מעולה, ממש בלב העיר. הסמטאות מזכירות את ירושלים, במיוחד הצבעים של הקירות.

בתחילת הסיור, המדריכה לקחה אותנו למאפייה Bakery Santa Rita המקומית שעושים פוקאצ'ה. תאמינו או לא, היה שם טור ובעיקר של המקומיים שבאו במיוחד לאכול את הפוקאצ'ה . הבצק רך וקראנצ'י ויחסית מאוד מלוח. המאפה יוצא ממש חם ומאוד כיף לאכול אותו במיוחד שקר בחוץ.

מכניסים פנימה כל פעם קצת אנשים תוך שמירה על שני הטורים, אחד לפוקאצ'ות ואחד ללחם

התחנה הבאה הייתה פולנטה מטוגנת אצל Le Sgagliozze di Donna Carmela. סבתא שמכינה פולנטה מבעוד מועד, חותכת אותה לפרוסות קטנות וזורקת לשמן עמוק. פיזור של מלח בכמות מכובדת וחטיף החם בדרך אליכם.

קשה לאכול הרבה מהחטיף, במיוחד שיש תוכנית למטעמים נוספים

התחנה הבאה בית קפה מאוד מגניב Mastro Ciccio עם מבחר ענק של סנדביצ'ים ומאפים מקומיים ( שנחזור אליו שנייה לפני שנמריא הביתה). טעמנו מאפה בשם פנצרוטי (Panzerotti), שמזכיר בצורתו את הסמבוסק. המאפה מגיע בשלל מילואים ומכינים אותו בשמן עמוק.

לקחנו פנצרוטי עם המון גבינה ועגבניות, חם אששש

התחנה הבא הייתה La Tana del Polpo, מסעדה שמתמחה במנה מקומים ומאוד נפוצה כאן, תמנון (Polpo באיטלקית). דרך אגב מקפידים פה מאוד במסעדות על בדיקה של תעודת קורונה ואם לא לקחתם או המסמך לא נסרק טוב, לא יתנו לכם לשבת בפנים. המדריכה הזמינה לנו סנדביץ' עם תמנון שמגיע בלחמנייה עגולה ויין לבן. הלחם היה קצת קשה והתמנון גם, בסה"כ היה סביר. את המנה המקומית טעמנו בבית קפה שהזכרתי קודם ביום האחרון שוב.

אולי זה פשוט היה אוטנטי מדי לחך שלנו.

התחנה האחרונה, גלידריה Martinucci Laboratory Bari Mercantile, באמת קשה לטעות עם  גלידה באיטליה.

גלידה מעולה במבחר טעמים.

הסיור היה באמת מוצלח, המדריכה הייתה איתנו יותר מ 4 שעות ( לפי התוכנית זה היה אמור להיות 3) ובנוסף לטעימות, ביקרנו בהרבה כנסיות וקיבלנו המון מידע על העיר. בהחלט כדי להזמין את הסיור במיוחד אם הביקור הוא קצר וכך תקבלו את המקסימום מהחוויה הזאת.

חזרנו לשנ"'צ קצר ואחר כך הלכנו למסעדת Biancofiore ששמענו עליה מזוג ישראלים שהכרנו בארוחת בוקר במלון. המסעדה נמצאת במדריך של מישלן ושמחנו שהצלחנו להזמין שם מקום באותו היום, אחד היתרונות של הטיול בתקופה הזאת , שאין הרבה תיירים. דרך אגב זה יתרון מעולה, במיוחד שמבקרים במקומות תיירותים שביקרנו בהם בהמשך.המסעדה נמצאת בפאתי העיר העתיקה, מעוצבת ברמה גבוהה ועושה רושם ראשוני מעולה.

המנות הראשונות היו בהחלט טעימות, בעלי טעם ייחודי וניחוחות מרעננים. הושיבו אותנו מול המטבח שמופרד מהאורחים עם זכוכית שקופה, מה מאפשר להציץ לתוך הפעילות והדינמיקה בין השף והעוזרים שלו.

המנות השניות היו פחות טובות, הבשר היה שומני ובעל טעמים מוזרים שלא מתיישרים עם הטעם שהיה מצופה מסטייק. לנגוסטיני שהוגש , היה יחסית קר, לא מטובל ולא היה מספיק ( אם בכלל) על הגריל כפי שהובטח. בנוסף הכלים שהיו אמורים להיות מוגשים עם פירות ים, הוגשו אחרי שסיימתי לאכול.

הקינוחים היו טעימים אך לא מיוחדים. התה שהזמנו הגיע באיחור ניכר והוגש בכוס של וויסקי.

לסיכום, למי שרודף אחרי מסעדות מישלן, הביקור היה סביר, אך לדעתי אפשר למצוא מקומות הרבה יותר טעימים בעיר.

היום השני

אחרי ארוחת בוקר מפנקת , קיפלנו את המזוודות והתחלנו בהליכה למלון הבא. מכיוון שהזמנו הכל ברגע האחרון, את הלילה האחרון העברנו במלון Excelsior , כי פשוט לא היה מקום במלון הראשון.

המלון השני ממוקם ליד תחנת הרכבת. מי שמתכנן לטייל באיטליה ברכבת, זה בהחלט מקום מעולה. אחרי שהשארנו את התיקים, הלכנו לסוכנות השכרת הרכב הקרובה , כדי לבדוק האם יש רכבים להשכרה. כל מה שהיה זה רכב עם גיר ידני Fiat 500 , שהתברר הרכב מאוד חמוד , חסכוני ומאוד נוח במציאת החניות וגם מתחבר לאווירה של דרום איטליה.

לפי ההמלצה שקיבלנו בבית מלון הראשון נסענו לעיירה שנקראת אלברובלו (Alberobello). העיירה נמצאת במרחק של קצת פחות משעה. העיר העתיקה מאוד ייחודית , עם בנייה מעניינת שמאוד מזכירה סיפורי אגדות. אפשר להזמין סיור או פשוט לטייל לבד בין הרחובת הצרים ולהנות מהקסם ומהמון חניות מזכרות בבתים אלו.

בפאתי העיר העתיקה נכנסנו לאחת המעדניות והזמנו סנדביצ'ים עם כל טוב ואכלמו בפארק הסמוך

כנראה שהבחור אוכל טוב בפארק הזה שני סנדביצ'ים ו בירה בפחות מ 10 יורו

אחרי שעתיים של סיור ( לדעתינו זה מספיק), נסענו בכביש אחר בחזרה לבארי, לעיר שנקראת מונופולי (Monopoli). הדרך למונופולי יפיפייה שבצידיה יש המון עצי דובדבן  שפורחים בתקופה הזאת.

הכי קרוב שאפשר להגיע ליפן בימים אלו

לפני הירידה למונופולי , ראינו במקרה בדרך נקודת תצפית Il Cristo della panoramica ועצרנו לכמה רגעים.

נוף מהמם

אחרי שהגענו לעיר החלטנו שנחפש מקום לצהריים המאוחרים. הופתינו לגלות שרוב המקומות או נסגרים ב-4 או נפתחים רק ב-7 בערב. אחרי חיפוש ארוך מצאנו מסעדה פתוחה עם נוף לים L'Ancora Nuova.

נכנסנו עם חששות, כי לא היה אף אחד במסעדה, חוץ מבעלת המקום והנכד שלה. הזמנו מנת פתיחה ושתי מנות עיקריות שהיו פשוט מעולות. הריזוטו היה מושלם וגם הפסטה ( סופסוף אכלנו פסטה באיטליה) הייתה מבושלת במידה נכונה ועם רוטב שלא מכביד על המנה.

סלט פירות ים

ריזוטו

פסטה

היום השלישי

החלטנו לנצל את היום הקצר עד תום ( היינו צריכים להגיע לשדה כבר ב 2 בצהריים) ולנסוע על הבוקר לעיירה שנקראת אוסטוני (Ostuni). עשינו צ'ק אאוט מהמלון, העמסנו את המזוודות ויצאנו לדרך. העיירה ( נקראת גם העיר הלבנה), נמצאת במרחק של קצת יותר משעה מבארי. הדרך פשוט מדהימה, בצידיה יש המון מטות של זיתים שכנראה ננטעו עוד בתקופת התנ"ך.

פשוט נוף מרגש

העיר הלבנה באמת מיוחדת ונמצאת על ההר שממנו יש תצפית עוצרת נשימה. מאוד נעים לטייל בין הקירות העתיקות האלו, במיוחד שאין תיירים ונורא שקט ( זה היה ביום ראשון בבוקר). כיף ללכת לאיבוד במעלה ההר ברחובות העיר ולהציץ לחיים של אנשים שעדיין גרים בבתים אלו.

אחרי הסיור יצאנו לכיוון השדה, אבל עם עצירה בדרך בבארי שהבטחנו לעצמינו בבית קפה שביקרנו בו ביום הראשוון.

הפעם לקחנו סנדביצ'ים אחרים

תמנון עם מוצרלה

פורקטה עם גבינה

בורטה עם עגבניה עטופה בבצק ומטוגנת.

שבעים ומרוצים המשכנו לשדה התעופה.

טיפים נוספים:

אפשר להשתמש באפליקציה של וויז באיטליה, אך מכיוון שכנראה יש מעט משתמשים, אין מספיק מידע על חסימות בכבישים ופקקים.

את הרכב לקחתי במרכז העיר והחזרתי בשדה התעופה. מחיר לרכב, כולל החזרה בנקודה אחרת ( יומיים שכרות), כמעט 200 יורו. על הדלק ביומיים האלה שילמתי 40 יורו.

הטיסה לבארי לוקחת 3 שעות. בחזרה זה לקח אפילו פחות.