התחלנו את היום בברנץ' יחד עם דודי שקיבל המלצה למסעדה בשיבויה שמתמחה בהכנת האונגי.
אונגי זו מילה יפנית לצלופח או דג נחש.
Ichinoya
המסעדה מאוד אותנטית, שקטה בעיצוב מסורתי. בכניסה התבקשנו להוריד נעליים והתיישבנו על הריצפה עם בור מיוחד לרגליים מתחת לשולחן.
אחרי שהתיישבנו, קיבלנו דף עם הסבר שתהליך ההכנה לוקח 40 דקות מכיוון שההכנה מתחילה רק אחרי ההזמנה.
הזמנו את אונגי בשתי הגרסאות
מאודה בגרסה מזרחית ( טוקיו)
על הגריל בגרסה המערבית ( קיוטו)
שתי הגרסאות היו מעולות, האונגי נמס בפה כמו חמאה והרוטב הסודי היה פשוט תענוג לחך.
אחרי ארוחה מצויינת עברנו למלון בחלק האחר של העיר. המלצה חמה לבדוק את גודל החדר לפני שאתם מזמינים, כי ביפן זה מאוד קריטי והאם החדר למעשנים או לא. התברר שזה פרט חשוב.
אחרי שהתמקמנו הלכנו למרכז הלאומי לאומנות, כי צריך גם קצת תרבות.
לקראת הכניסה יש מתחם קטן שניתן לשמור שם מיטריות.
במרכז לאומנות ראינו תערוכה של אלפונסו מוחה, אחד הציירים החשובים של צ'כוסלובקיה או יותר נכון אחד הציירים שתרם המון מזמנו וכשרונו להקמתה של המדינה. בתקופתו התפרסם בעיקר מעיצוב של כרזות בסגנון של אר נובו.
עבודות מרשימות בהחלט
בסוף היום אכלנו ארוחת ערב באחד הסניפים של רשת שמתמחה בסטייקים, בסניף שקרוב למלון.
Ikinari Steak
לצערי רק התמונות היו טובות, הטעם פחות.
ולסיום עוד משקה טוב לצינון…
מזכיר לימונדה פשוטה
Life is what you make it 