RSS

תגית: פליזלין

הכיסא השני

לפני מספר חודשים התחלנו בפרויקט הכיסאות שלנו. לאחר שסיימנו את הכיסא הראשון, הכיסא השני לא איחר לבוא. הפרויקט היה טיפה יותר מורכב בעיקר בגלל מבנה שלא היה ממש קל לשייף.

לפני תחילת העבודה

לאחר שיוף ראשוני

בשלב הראשון וקצר מאוד שייפתי את הכיסא עם הדיסק החשמלי. המבנה שלו היה מורכב מדי ולא מתאים לכלי הזה. נאלצתי לעשות הפסקה והתחלתי לחפש פתרון באינטרנט. אחרי חיפוש נרחב מצאתי בלוג שבו היה תיאור של מלטשת חשמלית של SKIL עם יכולת להגיע לכל פינה. למזלי הצלחתי למצוא את הכלי בארץ ורכשתי אותו. כמובן שהרבה יותר נוח וקל לעבוד איתו, אבל מצד שני הוא מאוד עדין וניירות לטש נגמרות בקצב מהיר מדי. לסיכום הבטחתי לעצמי שפעם הבא אנסה להשתמש במסיר לכה ורק לאחר מכן אמשיך עם הנייר שיוף.

מלטשת רב שימושית של SKIL

לאחר סיום תהליך השיוף

בשלב הבא התחלתי לטפל במושב של הכיסא.

שיעור לארכיאולוג מתחיל.

זה מה שקורה שמחליטים לרפד מחדש ומתעצלים להוריד את הריפוד הישן. המושב מקבל נפח בעיקר בגלל הבד הישן, צובר ריח ויהיה ממש לא נוח. כפי שאתם רואים אני גיליתי 3 שכבות של בד עם שכבות ממש דקות של ספוג בינהם.

שלב הראשון של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

על מנת לתת טיפה יותר נפח וקפיציות למושב הקעור השתמשתי בשאריות של אקרילן והנחתי שתי שכבות. מעל הנחתי שתי שכבות של ספוג. למה שתי שכבות אתם שואלים, מכיוון שלרפד שביקרתי לא היה ספוג בעובי שרציתי והוא הציע לי לקנות שתי שכבות של ספוג דק יותר בעלות של 20 ₪. אם אתם גוזרים לבד, שימו לב ותגזרו טיפה יותר מהגודל של המושב, על מנת שתוכלו להדק בצורה נכונה את הספוג מהצד השני.

שלב השני של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

אחרי שהידקתי את הספוג, הכנתי את הבד לשלב הבא של העבודה. כמו בפרויקט הקודם, השתמשתי בפליזלין כדי להקשיח את הבד. אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות. כעיקרון כאן אפשר לעצור כי כנראה אף אחד לא יציץ לכם מתחת לכיסא :). אני אוהב לסיים ע"י בד כיסוי  בצבע אחיד שיכסה את כל התהליך "העקום" שקרה לפני. מצאתי שאריות של בד שחור והשתדלתי להדק אותו במרווחים שווים כדי שזה יראה מקצועי. לא חייבים לגזור ממש ישר, לפני שמהדקים מקפלים כל צד של הבד המכסה בצורה ישרה פנימה ומהדקים על הקפל.

תהליך הצביעה היה דומה לצביעה של הכיסא הקודם. השתמשתי בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ). הפעם הוספתי טיפה של מדלל על מנת שהתערובת תהיה פחות סמיכה ויהיה יותר קל לעבוד איתה.

התוצאה הסופית

אחים ל-בד , תמונה משפחתית.

להתראות עד הכיסא הבא……

צילום: אלכס אימס

עריכה: אלכס אימס ורפי רג'ואן  (תודה על הצלת תמונה חסרת סיכוי)

מודעות פרסומת
 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 19, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , , ,

כיסאות מוזיקליים

רציתי לשתף אתכם בפרויקט הכיסאות שלנו.  הרעיון, למצוא כיסאות ולשפץ אותם, הכיסאות לא חייבים להיות דומים, אבל חייב להיות משהו מיוחד בהם. על מנת שהשילוב יהיה הומוגני, החלטנו שאת כולם נרפד עם אותו הבד. התלבטנו קשות על סוג הבד ואחרי ביקור במספר חנויות ברחוב הרצל וברחוב נחלת בנימין בתל אביב להפתעתנו גילינו בד יפיפה באיקאה. מאז סיימנו את הכיסא הראשון והשני בדרך….

 כך נראה הכיסא לפני השיפוץ

בשלב הראשון הורדתי את הכיסוי מהספוג

הכסא היה צבוע בלכה ממש כהה, כמעט שחורה. אחרי מספר ניסיונות להוריד את הלכה עם נייר שיוף בצורה ידנית, עברתי לכלים כבדים יותר. ביקשתי אצל חמי דיסק חשמלי עם אפשרות לחיבור פלטת שיוף ו…. התוצאות לא היו קלות. קודם כל לקחתי נייר גס מדי וראיתי שזה מוריד שכבה גדולה מדי גם מהעץ ובמקביל, הרעיון לעשות את התהליך בבית גרם לכמות היסטרית של אבק . אחרי שהחלפתי את הנייר לעדין יותר התוצאה השתפרה, אבל לא מבחינת האבק 🙂 .

 

לאחר שיוף מאסיבי

בשלב הבאה עטפתי את הספוג באקרילן על מנת לתת לו נפח ומגע נעים יותר.

הבד שקנינו לא היה מספיק קשיח ( לדעתנו ) על מנת שיתאים לריפוד. הפתרון שקיים בשוק ( מתברר שיש עוד אנשים שמכירים אותו 🙂 ) זה פליזלין- מקשיח בד. ישנו מספר סוגים של פליזלין שתלויים במטרה שלכם או יותר נכון לאיזה רמת קשיחות אתם רוצים להגיע. ברוב המקרים מדובר על בד לבן שמצד אחד יש עליו שכבה של דבק, בצורת בועות קטנטנות. מצמידים את הפליזלין עם הצד שיש עליו דבק לצד הפנימי של הבד ומגהצים אותו. לאחר מספר דקות פליזלין נדבק והבד שלכם נהיה יותר קשיח.

תהליך ההדבקה

אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות.

http://www.youtube.com/watch?v=n05vd45JQO4

תהליך הצביעה גם לא היה קל. אני רציתי להגיע לרמת גימור שהייתה מקובלת בענף הריהוט בשנות ה-60    ( יכול להיות שאני לא מדייק פה).מבחינתי המראה האולטימטיבי, זו לכה שקופה עם גוון קל של חום-צהבהב שנמרחת בשכבה עבה ונותנת מראה של שכבת זכוכית, עד כה נשמע מספיק מסובך ?          אחרי חיפוש מידע באינטרנט ובמספר חנויות מצאתי בעזרת הדרכה  ( חנות של מעודד צבעים בראשון לציון ) את הלכה הנכונה, לכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).. יש מספר מוצרים בשוק על בסיס מים וכמעט ללא ריח שכביכול אמורים לתת אותה התוצאה, לצעיר התוצאות עדיין מאוד רחוקות מהתוצאות של מוצרים רעילים ומסריחים יותר :). אז אין ברירה, מערבבים את הלכה שמים מסיכה וקדימה לעבודה. חשוב לשים לב  תערבבו כמות ממש קטנה ולא את הכול, מכיוון שניתן להשתמש בתערובת במשך שמונה שעות, לאחר מכן היא הופכת להיות ממש דבק קשיח שלא ניתן לעבוד איותו. כמובן עדיף לעשות שתי שכבות. אחרי שסיימתם תשאירו את הכיסא ליד חלון פתוח ועד שתחזרו מעבודה הריח יעלם 🙂

בקרוב עוד כיסאות

.

 
6 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 5, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: