RSS

תגית: ספוג לריפוד

הכיסא השני

לפני מספר חודשים התחלנו בפרויקט הכיסאות שלנו. לאחר שסיימנו את הכיסא הראשון, הכיסא השני לא איחר לבוא. הפרויקט היה טיפה יותר מורכב בעיקר בגלל מבנה שלא היה ממש קל לשייף.

לפני תחילת העבודה

לאחר שיוף ראשוני

בשלב הראשון וקצר מאוד שייפתי את הכיסא עם הדיסק החשמלי. המבנה שלו היה מורכב מדי ולא מתאים לכלי הזה. נאלצתי לעשות הפסקה והתחלתי לחפש פתרון באינטרנט. אחרי חיפוש נרחב מצאתי בלוג שבו היה תיאור של מלטשת חשמלית של SKIL עם יכולת להגיע לכל פינה. למזלי הצלחתי למצוא את הכלי בארץ ורכשתי אותו. כמובן שהרבה יותר נוח וקל לעבוד איתו, אבל מצד שני הוא מאוד עדין וניירות לטש נגמרות בקצב מהיר מדי. לסיכום הבטחתי לעצמי שפעם הבא אנסה להשתמש במסיר לכה ורק לאחר מכן אמשיך עם הנייר שיוף.

מלטשת רב שימושית של SKIL

לאחר סיום תהליך השיוף

בשלב הבא התחלתי לטפל במושב של הכיסא.

שיעור לארכיאולוג מתחיל.

זה מה שקורה שמחליטים לרפד מחדש ומתעצלים להוריד את הריפוד הישן. המושב מקבל נפח בעיקר בגלל הבד הישן, צובר ריח ויהיה ממש לא נוח. כפי שאתם רואים אני גיליתי 3 שכבות של בד עם שכבות ממש דקות של ספוג בינהם.

שלב הראשון של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

על מנת לתת טיפה יותר נפח וקפיציות למושב הקעור השתמשתי בשאריות של אקרילן והנחתי שתי שכבות. מעל הנחתי שתי שכבות של ספוג. למה שתי שכבות אתם שואלים, מכיוון שלרפד שביקרתי לא היה ספוג בעובי שרציתי והוא הציע לי לקנות שתי שכבות של ספוג דק יותר בעלות של 20 ₪. אם אתם גוזרים לבד, שימו לב ותגזרו טיפה יותר מהגודל של המושב, על מנת שתוכלו להדק בצורה נכונה את הספוג מהצד השני.

שלב השני של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

אחרי שהידקתי את הספוג, הכנתי את הבד לשלב הבא של העבודה. כמו בפרויקט הקודם, השתמשתי בפליזלין כדי להקשיח את הבד. אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות. כעיקרון כאן אפשר לעצור כי כנראה אף אחד לא יציץ לכם מתחת לכיסא :). אני אוהב לסיים ע"י בד כיסוי  בצבע אחיד שיכסה את כל התהליך "העקום" שקרה לפני. מצאתי שאריות של בד שחור והשתדלתי להדק אותו במרווחים שווים כדי שזה יראה מקצועי. לא חייבים לגזור ממש ישר, לפני שמהדקים מקפלים כל צד של הבד המכסה בצורה ישרה פנימה ומהדקים על הקפל.

תהליך הצביעה היה דומה לצביעה של הכיסא הקודם. השתמשתי בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ). הפעם הוספתי טיפה של מדלל על מנת שהתערובת תהיה פחות סמיכה ויהיה יותר קל לעבוד איתה.

התוצאה הסופית

אחים ל-בד , תמונה משפחתית.

להתראות עד הכיסא הבא……

צילום: אלכס אימס

עריכה: אלכס אימס ורפי רג'ואן  (תודה על הצלת תמונה חסרת סיכוי)

מודעות פרסומת
 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 19, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , , ,

חודש פורה

החודש עוד לא נגמר וכבר הספיקו לקרות הרבה דברים חיוביים. אני אשתף אתכם בפרטים לפי סדר כרונולוגי .

חלק א – קלה לביצוע

אחרי שסיימתי את הכורסא הקודמת, שלקח לי כמעט שנה לסיים .הכורסא החדשה הייתה מאוד קלה לביצוע. כמו בפעם הקודמת מצאנו אותה זרוקה בשכונה והחלטנו לנסות.

כורסא לפני שיפוץ

הכריות שלה נשלפות (או יותר נכון נשלפו ולא חזרו 🙂 ), מה שמקל מאוד על התהליך. בשלב ראשון רציתי להיפטר מצבע חום שבו היתה צבוע הכורסה, הצבע ירד יחסית בקלות ולא כמו לקה חומה בפרויקטים אחרים.

אחרי שיוף בנייר גס, שהוריד את הצבע, עברתי שוב עם נייר עדין כדי להחליק את העץ ולתת הרגשה נעימה יותר למגע. אחרי ליטוש משכתי אותה בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב) בדיוק כמו שצבעתי את הכיסא בפרויקט אחר.

את הכריות הפעם עשינו לבד או יותר נכון בת זוגתי תפרה לבד. הספוג נקנה ברחוב השוק בתל אביב באחת החנויות של משפחת מנדלבאום. קנינו פלטה של ספוג בעובי 10 ס"מ ב- 120 ש"ח כולל חיתוך למידות הרצויות. מה שנשאר אנחנו נשמור לפרויקטים הבאים. את הבד הפעם קנינו באיקאה. יש להם מבחר יחסית קטן של בדים אבל באיכות טובה, עם דוגמאות לא שגרתיות וממש לא יקר. כיסוי לכריות נתפר עם סגירת ולקרו כדי שזה יאפשר הורדה נוחה לכביסה.

כורסא לאחר שיפוץ

* ע"י חישוב מראש, ניצלנו את צורת ההדפס בצורה הכי טובה ויצרנו המשכיות בין שתי הכריות.

חלק ב- סופסוף מישהו תיקן את השגיעות שלי.

הבלוג שלי סגר שנה של פעילות וקיבלתי פנייה מעניינת. לפני מספר שבועות עורכת מדור " עשו בעצמכם"  מפורטל XNET הציעה לפרסם את אחד הפוסטים שלי. הפוסט שתפס את תשומת ליבה, מספר על אותה הכורסא שלקח לנו המון זמן לשפץ. בשלב הראשון הוספתי עוד מידע לפוסט, על מנת להקל על התהליך לאלו שרוצים לנסות לשפץ לבד. בשלב השני הטקסט עבר עריכה לשונית. לאחר אישור סופי הכתבה פורסמה וזכיתי לככב גם בעמוד הראשי של YNET. שמחתי לקבל תגובות וביקורות מאנשים שמבקרים באתר שאני נוהג לבקר גם לעיתים קרובות. תוכלו לראות ולקרוא את הכתבה כאן:

http://www.xnet.co.il/diy/articles/0,14712,L-3093079,00.html

הקרב על הרייטינג היה קשה, כורסא שלי מול סופיה ורגרה 🙂 (צילום מסך, מתוך עמוד של Ynet )

חלק ג – איזון כוחות

חלק הכי קצר והכי משמעותי.

לפני שבוע וחצי המשפחה שלי התרחבה, נולד לי בן וכוחותינו התאזנו :).

שבוע טוב לכולם.

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- פברואר 25, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , , , , , , , , , ,

כורסא ושמה "החומה הסינית"

מאיפה השם, אתם שואלים ? (או לא שואלים 🙂 ) …. אני אסביר בכל מקרה. החלטתי לקרוא לכורסא "החומה הסינית", מכיוון שזה פרויקט שלקח לנו הכי הרבה זמן לסיים אותו.

באוגוסט שנה שעברה מצאנו כורסא זרוקה ברחוב. אהבנו ישר את הצורה שלה והחלטנו לנסות לשפץ. חשבתי לעצמי, כמה קשה זה כבר יהיה, הרי עבדתי במרפדייה, לפני 20 שנה. כשעליתי לארץ, זאת הייתה העבודה הראשונה שלי.

כך היא הייתה נראית בהתחלה

בשלב הראשון הורדתי את הריפוד הישן

לאחר מכן את הספוג

ואחרי שהורדתי את היוטה, נשאר רק קרטון

לאחר גילוי השלד ולאחר שאחד הידיות התפרקה. דרך אגב הקפיצים היו במצב מצוין.

שייפתי את השלד, הרכבתי וחיזקתי מחדש את הידית המפורקת והוצאתי עוד איזה קילו-שניים של מסמרים. הייתה לי הרגשה שלפני חמישים שנה כורסאות היו כבדות רק מכיוון שהיו משתמשים בטונה של מסמרים לריפוד.

אחרי ששלד היה מוכן החלטנו לחפש חומרים לריפוד ולהתייעץ עם רפדים בדרום תל אביב.החיפוש, זה חוויה בפני עצמה. ברגע שהסברנו והראנו תמונות של הכורסא, רוב הרפדים צחקו עלינו ונתנו לנו רמזים עבים שאנחנו טיפשים שבכלל החלטנו לנסות לעשות את כל העבודה לבד. אחת הסיבות העיקריות לצדקתם , זה צורה של הכורסא. כורסאות עם גב עגול, קשה מאוד לרפד ולשפץ. אחרי שעתיים של מסע השפלות, מצאנו מרפדייה מסכנה בפינה חשוכה. סבא שישב שם ריחם עלינו או פשוט לא היה לא איכפת למכור לנו חומרים, החליט להיענות לבקשתנו ולייעץ.

קנינו שני סוגי ספוג, קרטון ביצוע ורצועות בד נמתחות.

בצדדים הפנימיים של הכורסא ובגבה הידקתי רצועות נמתחות שיתנו תמיכה. לאחר מכן כל חלק הפנימי כוסה בבד. בשלב הבא כל החלק החיצוני (ידיות וגב) כוסה בקרטון ביצוע על מנת לתת לבד (שיתלבש בשלב הסופי) בסיס אחיד. בשלב הבא כל חלק החיצוני ( מעל קרטון ביצוע) וגם החלק הפנימי של ידיות כוסה בספוג (צהוב), ולאחר מכן באקרילן (לבן).

הגב מכוסה בקרטון ביצוע ולפני כיסוי מלא בספוג

בשלב הזה כל הספוג כוסה בשכבה נוספת רכה יותר, אקרילן.

טוב עד לפה זה לקח 4 חודשים 🙂

אחרי מספר גיחות לתל אביב לשם חיפוש בדי ריפוד, מצאנו ריפוד מגניב ו…. עצרנו שוב. ההתלבטות הייתה האם לנסות להוציא גזרה מהבד הישן ולסיים את העבודה או לתת לרפד מקצועי לעשות את זה. כמו שאמרתי קודם הקושי העיקרי (בייחוד בשלב האחרון- התאמת הבד לגזרה ), נובע מצורתה של הכורסא. לאחר מספר חודשים של מחשבות…. הייתי בשכונה בה התחלתי את "הקריירה" שלי לפני 20 שנה והחלטתי לקפוץ לרפד שאצלו עבדתי. לאחר שיחה קצרה הבאתי את הכורסא להתייעצות. מפה הדרך הייתה קצרה ומספר ימים אחרי זה, לאחר תשלום סמלי לזכר ימים עברו, קיבלתי את הכורסא.

כך נראת הדוגמנית שלנו ללא כריות

וזהו….

*** בדי ריפוד ניתן למצוא ( לאלו שגרים במרכז הארץ ) ברחוב נחלת בנימין והרצל בתל אביב. את הספוג לכריות ניתן לקנות גם באתו אזור או ברחוב השוק, לא רחוק מרחוב הרצל. לגבי שאר החומרים אקרילן, ספוג לכיסוי ורצועות, קנינו במרפדייה קטנה לא רחוק מחנות של מזרנים ברחוב אברבנל 48 בתל אביב.

מקווה שפרויקטים הבאים יסתיימו יותר מהר. יש לי כבר כמה שמחכים לטיפול 🙂

שבוע טוב

 
19 תגובות

פורסם ע"י ב- אוקטובר 9, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , , , , , , , , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: