RSS

תגית: נווה צדק

יוצרות – מוכרות 3

זו שנה שלישית ברציפות שאני משתתפת, ביריד " יוצרות מוכרות". כולו מושתת על העצמה נשית, נשים יוצרות ומוכרות (בעיקר לנשים). כמו בשנים הקודמות הבנות מתארחות אצל ענת מידן בביתה המדהים וכה מיוחד בנווה צדק.

אנחנו הולכות למכור: תבליטים והדפסים, תכשיטים, צילומים, עבודות נייר, קרמיקה, חותמות, תיקים, וכרטיסי ברכה. מיותר לציין שהכל מיוחד, הכל עבודות יד, את הכל תוכלו לתת במתנה בחגים הקרבים, או לפנק את עצמכם.

ואני ?  אני אמכור שמיכות לילדים וצעצועים רכים, שנתפרו אצלי במטבח, עם בדים הכי עדינים ונעימים  שמצאתי.

היריד מתקיים בסוף שבוע הקרוב ב-22.03-23.03  ( גם שישי, גם  שבת) בין השעות 11:00-16:00. מזג אויר הולך להיות אביבי להפליא, השכונה מציעה עוד הרבה דברים טובים ואני מציעה לכם להתארגן על טיול עירוני ולבוא לבקר.

לינק לדף האירוע בפייסבוק, תרשמו ותקבלו עדכונים נוספים.

נפגש, מרינה

יוצרות

דוגמאות נוספות לדברים שלי שיהיו במכירה.

פירמידה

 

קוביה

שמיכה

נתראה בסוף השבוע.

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 18, 2013 ב- כללי

 

תגים: , , , , , , , , ,

שכונה מפנקת

באחד ימי החג סוכות, קמנו בבוקר עם רצון לטייל בלי להתרחק יותר מדי מהבית.                          הברירה הטבעית הייתה נווה צדק.

בוקר התחיל מעולה, מזג אוויר מפנק ומקום חנייה שמצאנו שתי דקות אחרי שנכנסנו לשכונה.חנינו בכניסה המערבית של השכונה ברחוב ברנט והתקדמנו עד ……למסעדת דלאל. עד היום ביקרנו בעיקר בקונדיטוריית דלאל, גן עדן לחובבי מתוקים. הפעם היינו רעבים והלכנו לאכול במסעדה. בשעות האלו הגישו ארוחת בוקר מפנקת, שכללה בתוכה פרושוטו, גבינת אמנטל, אנשובי כבוש, טפנד עגבניות, מוס חציל ועוד. בנוסף  ניתן לזמין תוספות מעניינות כמו סלמון מעושן ( כמות נכבדה מאוד), פסטרמת אווז ועוד מספר גבינות מעולות. מנה בהחלט מפנקת ועם כמה תוספות קטנות  בהחלט מספיקה לזוג פלוס ילדה שחובבת סלמון מעושן :). כמה דקות אחרי שהתחלנו לאכול, נגשה אלינו מנהלת משמרת ושאלה בצורה מאוד מכובדת האם נוכל לעבור לשולחן אחר מכיוון שצריכה להגיע קבוצה גדולה של אנשים וכנראה לא יהיה מספיק מקום  בפינה שהתמקמנו. ענינו בחיוב ועברנו. בסוף הארוחה הזמנו קפה נוסף שלא היה כלול בארוחה וביקשנו תוספת מיני קרואסון חמאה שבלט במיוחד מתוך סלסלת לחמים ומאפים שמוגשת עם הארוחה . להפתעתנו עם הקפה הגישו לנו פרוסת עוגת גבינה חלומית. ששאלנו מה פשר העניין, נאמר לנו שזה פיצוי כי הסכמנו לעבור. בסוף הארוחה הזמנו חשבון וגילינו הפתעה נוספת, המסעדה גם פינקה אותנו בפעמיים קפה וקרואסון ללא חיוב, רק כי התבקשנו לעבור.

חלק קטן מארוחת בוקר בדלאל

אני חושב שזה אחד המדדים החשובים למסעדה טובה, יחס כלפי הלקוח ורצון לפנק בלי שלקוח דורש את זה. לצערי יש המון מסעדות שמתפארות בשם ובשם בלבד בלי שום תוכן, לא מבחינה קולינרית ולא מבחינה שירותית.

אחרי ארוחה מעולה יצאנו מלאי אנרגיה והמשכנו בטיול. למרות שרוב מקומות הבילוי סגורים, עדיין כיף להסתובב בשכונה. רחובות צרים, סמטאות, בתים ישנים, בתי קפה ואנשים מבדילים לטובה את השכונה משאר העיר תל אביב. המשכנו לעלות ברחוב שבזי ודילגנו מדי פעם לרחובות צדדיים. נווה צדק שכונה לא גדולה ומצד שני כל פעם שאנחנו מבקרים אנחנו מוצאים סמטה או פינה יפיפייה שלא ביקרנו בה. השכונה משתדרגת ומתיפייפת מיום ליום ובתים ישנים ומוזנחים מתגנדרים בצורה מעוררת התפאלות. במהלך הטיול צילמנו המון וכל אחד התמקד בפרויקט משלו. אני התמקדתי בחלונות ובת זוגתי בפרחים. משום מה בין הדברים הראשונים שקפצו לי לעין, היו חלונות. ברוב השכונות הבתים נבנו באותה תקופה וחלונות נראים אותו דבר. הבתים בנווה צדק נבנו בתקופות שונות ואדריכלים שונים  וכל חלון מנסה לספר לך סיפור חיים אחר ומיוחד במינו. השכונה עשירה גם בפרחים ובכל חצר, פינה או חלון יש אדנית עם פרחים נאים ביותר.

הגענו עד לרחוב שלוש ופנינו לכיוון יפו. בסוף הרחוב גילינו גשר מעניין שנושא אותו שם, גשר שלוש. מתחת לגשר התגלה גרפיטי ענק וחמוד של גוף האדם שהתחלק בין שני צידי הגשר, חלק העליון נראה בצד אחד של הגשר ורגליים בצד השני. אחרי שחזרנו הביתה גיליתי פיסת היסטורייה מעניינת שקשורה לגשר שלוש. משם המשכנו עד לרחוב אילת וירדנו לכיוון הים. בדרך פנינו ימינה על מנת לחזור לרכב ועברנו במתחם התחנה , מקום בילוי מיוחד בפני עצמו.

משפחתי על גשר שלוש

גרפיטי  שנראה משני צידי הגשר

בהחלט השילובים שלא תמצאו בכל מקום

אם אתם גרים במרכז או יצא לכם לבקר בתל אביב, אל תפספסו את שכונת נווה צדק. שכונה עם היסטוריה מעניינת, ארכיטקטורה מיוחדת, בתי קפה ומסעדות, בקיצור שכונה מפנקת.

צילום: אלכס ומרינה אימס

 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- נובמבר 13, 2011 ב- כללי, נופש

 

תגים: , , , , , ,

סוף שבוע פרוע

סוף שבוע הזה היה עמוס בעיקר בטיולים בתל אביב. ביום שישי ( וגם שבת) בת זוגתי הצטרפה לאירוע "יוצרות מוכרות" באחד הבתים בשכונת נווה צדק באווירה ציורית ונינוחה..

…..עמדת מכירה של מרינה

…..לא עמדתי בפיתוי וצילמתי פרחים מדהימים בפטיו של הבית , בו נערך אירוע המכירה.

אני מאוד אוהב את נווה צדק. כייף לטייל ולבלות באזור. מצחיק שלפני עשור שכונה זו הייתה מוזנחת והיה ניתן לקנות שם שטחים זולים ועכשיו מחירים מרקיעי שחקים. רוב השכונה משופצת ומזכירה שכונות אירופאיות רק חבל שאין מספיק מדרכות ולפעמים קצת קשה לטייל עם עגלות. לדעתי היה יכול להיות נחמד אם לסוף שבוע היו סוגרים את השכונה לתנועת כלי רכב, מה שבטח לא היה משמח את התושבים המקומיים. השכונה שוקקת חיים בסופי שבוע מבקרים בה הרבה תיירים וניתן לשמוע פרטים היסטוריים על השכונה מסיורים מודרכים שחולפים במקום. יש מספר רב של חנויות מעצבים , חניות ספרים וחנויות ילדים וכמובן מסעדות ובתי קפה עם תפריטים מגוונים ומזמינים. אני רוצה להמליץ על אהובה עלי ביותר. בכניסה לשכונה מכיוון הים ברחוב שבזי 10 ישנו מתחם  " דלל" . המתחם מכיל בתוכו מסעדה וקונדיטוריה. מכיוון שאני אוהב מתוקים אתמקד בקונדיטוריה. זו לא עוד קונדיטוריה שכונתית עם קרואסון שוקולד וגביניות. מתחם מושקע שכבר בכניסה יאלץ אתכם לחפש תמיכה על מנת לא להתעלף מריח המשכר של מאפים מדהימים. אחד המנות האהובות עלי במקום זה מאפינז שוקולד ופירות יער, שילוב משגע. כמובן שדלל מציע תפריט עשיר של מאפים נוספים, קישים, פאים, עוגות מוס, עוגיות ועוגות בחושות. מקום מסוכן , ראו הוזהרתם…. קל להיכנס ומאוד קשה לצאת.

http://www.dallal.info/restIndex3.asp?pageId=9

אחרי טיול בנווה צדק, נסענו להורים של בת זוגתי לכיוון רחובות. בדרך גילינו שדה גדול של כלניות ואחרי שאספנו את הבת שלנו החלטנו לחזור ולראות מקרוב. כמובן שבדיעבד אחרי התייעצות עם מומחה בעבודה התברר בכלל שזה היה שדה של פרג, מה שעדיין לא הפריע לנו להנות…  לאחרונה או יותר נכון מאז שנהייתי אבא אני לומד המון על פרחים וציפורים. אחרי כל טיול אני חורש באינטרנט או פונה לגיא "המומחה" שעובד איתי. זה נחמד לדעת את שמות של צמחים שרואים אפילו באופן יומיומי וחשוב שגם ילדים שלנו ילמדו וידעו יותר על הטבע סביבינו.

ביום שבת הלכנו יחד עם הבת  לחוף הים הקרוב  "צ'רלס קלור" . בצמוד לחוף יש גן שעשועים  עם מתקנים מיוחדים לילדים ולידו מרבד דשא גדול.   במקום ישנו דוכן מכירה של עפיפונים ותוך שניות ספורות ניתן לבדוק את היכולת שלכם להתמודד עם רוח , ילדה ועפיפון יחד.או מה שנקרה להפריח עפיפונים וליהנות מבריזה .

אני והבת שלי מפריחים עפיפון

אחרי מספר ניסיונות הפרחה ובילוי במתקנים התקדמנו לכיוון יפו . לאורך החוף יש שבילים מסודרים להולכי רגל ואופניים ומאוד נוח לטייל עם משפחה. בדרך ליפו החלטנו לשנות כיוון ופנינו שמאלה למתחם "התחנה" .

http://www.hatachana.co.il/

בין חוף הים לשכונות נווה צדק ומנשייה פעלה במקום זה משנת 1892 ועד 1948 תחנת הרכבת בקו יפו-ירושלים. היה זה קו הרכבת הראשון במרחב שבין טורקיה למצריים ואמצעי התחבורה הראשון להחליף את הגמל בהעברת משאות כבדים למרחקים. כיום משתרע מתחם תחנת הרכבת על שטח של כ-20 דונם (כ-5,500 מ"ר) ובו 22 מבנים מתקופות שונות המשוחזרים בהקפדה רבה.
מתחם התחנה כולל בין השאר את מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, את בית משפחת וילנד הטמפלרית ואת בית החרושת שלה, שייצר מרצפות מצוירות ומוצרי בניה ממלט.
באמצעות החברה העירונית עזרה ובצרון עושה עיריית תל-אביב – יפו לשימור ולפיתוח המתחם, כאחת מפינות החמד של העיר. דגש מיוחד הושם על שימור עיצובם המקורי של המבנים ההיסטוריים ועל טיפוחו של מרחב ציבורי פתוח. (מתוך אתר אינטרנט של "התחנה")

 

במתחם יש מספר מסעדות, בתי קפה, חנויות עיצוב, אופנה ושוק למוצרים אורגניים. במקום מבקרים הרבה תיירים מה שמשלים את אווירת חו"ל ששוררת במקום.

סוף שבוע עמוס בהחלט…

חג שמח לכולם, וקל לאלו שמארחים …

צילומים: אלכס ומרינה אימס

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- אפריל 12, 2011 ב- כללי, נופש

 

תגים: , , , , , , ,

מקום של בשר

למרות שהייתי במסעדה לפני מספר חודשים, החלטתי בעקבות תחרות "מבקר המסעדות בגליל", לספר על ביקורינו במסעדת " מקום של בשר".

היינו ביום שישי בצהריים, מה שהתברר כתזמון מעולה, אין הרבה אנשים ואווירה מאוד רגוע.

המרפסת בכניסה עושה חשק לחזור באביב או בסתיו. העיצוב פשוט ואלגנטי, מספר מקומות ישיבה מגוון , מקרר יין עושה חשק להישאר כאן לתקופה ארוכה. תפריט כמו שאני אוהב, בשר בשר ובשר. מנות ראשונות פשוטות וברורות ללא שמות אקזוטיים שגורמים לך אי נוחות . מנות עיקריות מחולקות לשתי קטגוריות: סטייקים במשקל ידוע מראש וסטייק על עצם ששם אתה יכול לתת לנפש שלך רגע של אושר ולבחור את הגודל שמתאים לך ומחיר הוא ל 100 גרם . מחירים הגיוניים ולא גבוהים , למרות שבקטגוריה השנייה שבה המשקל הוא שם המשחק, ברוב המקרים המשקל המינימאלי הוא 500 גרם ומעלה….. טוווב בשביל זה באנו, לא?

וויתרנו מראש על מנות פתיחה, רק הכנו את קיבתנו או יותר נכון הרגענו אותה עם לחם הבית. למנה עיקרית הזמנו פריים ריב במשקל 700 גרם. הבשר היה עשוי במידה טובה ויין הספרדי שהמליצו לנו השלים את היצירה בצורה יוצאת מן הכלל. למרות האופוריה הזמנית , השתכנענו והזמנו לקינוח , מעדן אלוהי, מלבי על בסיס שמנת עם ריבת תאנים ואטריות קדאיף שבצירוף קפה שחור יכול לגרום לחושים על טבעיים.

מומלץ בחום.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- ינואר 23, 2011 ב- כללי, נופש

 

תגים: , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: