RSS

קטגוריה: וינטאג' ושיעורי בית

כיסאות מוזיקליים

רציתי לשתף אתכם בפרויקט הכיסאות שלנו.  הרעיון, למצוא כיסאות ולשפץ אותם, הכיסאות לא חייבים להיות דומים, אבל חייב להיות משהו מיוחד בהם. על מנת שהשילוב יהיה הומוגני, החלטנו שאת כולם נרפד עם אותו הבד. התלבטנו קשות על סוג הבד ואחרי ביקור במספר חנויות ברחוב הרצל וברחוב נחלת בנימין בתל אביב להפתעתנו גילינו בד יפיפה באיקאה. מאז סיימנו את הכיסא הראשון והשני בדרך….

 כך נראה הכיסא לפני השיפוץ

בשלב הראשון הורדתי את הכיסוי מהספוג

הכסא היה צבוע בלכה ממש כהה, כמעט שחורה. אחרי מספר ניסיונות להוריד את הלכה עם נייר שיוף בצורה ידנית, עברתי לכלים כבדים יותר. ביקשתי אצל חמי דיסק חשמלי עם אפשרות לחיבור פלטת שיוף ו…. התוצאות לא היו קלות. קודם כל לקחתי נייר גס מדי וראיתי שזה מוריד שכבה גדולה מדי גם מהעץ ובמקביל, הרעיון לעשות את התהליך בבית גרם לכמות היסטרית של אבק . אחרי שהחלפתי את הנייר לעדין יותר התוצאה השתפרה, אבל לא מבחינת האבק 🙂 .

 

לאחר שיוף מאסיבי

בשלב הבאה עטפתי את הספוג באקרילן על מנת לתת לו נפח ומגע נעים יותר.

הבד שקנינו לא היה מספיק קשיח ( לדעתנו ) על מנת שיתאים לריפוד. הפתרון שקיים בשוק ( מתברר שיש עוד אנשים שמכירים אותו 🙂 ) זה פליזלין- מקשיח בד. ישנו מספר סוגים של פליזלין שתלויים במטרה שלכם או יותר נכון לאיזה רמת קשיחות אתם רוצים להגיע. ברוב המקרים מדובר על בד לבן שמצד אחד יש עליו שכבה של דבק, בצורת בועות קטנטנות. מצמידים את הפליזלין עם הצד שיש עליו דבק לצד הפנימי של הבד ומגהצים אותו. לאחר מספר דקות פליזלין נדבק והבד שלכם נהיה יותר קשיח.

תהליך ההדבקה

אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות.

http://www.youtube.com/watch?v=n05vd45JQO4

תהליך הצביעה גם לא היה קל. אני רציתי להגיע לרמת גימור שהייתה מקובלת בענף הריהוט בשנות ה-60    ( יכול להיות שאני לא מדייק פה).מבחינתי המראה האולטימטיבי, זו לכה שקופה עם גוון קל של חום-צהבהב שנמרחת בשכבה עבה ונותנת מראה של שכבת זכוכית, עד כה נשמע מספיק מסובך ?          אחרי חיפוש מידע באינטרנט ובמספר חנויות מצאתי בעזרת הדרכה  ( חנות של מעודד צבעים בראשון לציון ) את הלכה הנכונה, לכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).. יש מספר מוצרים בשוק על בסיס מים וכמעט ללא ריח שכביכול אמורים לתת אותה התוצאה, לצעיר התוצאות עדיין מאוד רחוקות מהתוצאות של מוצרים רעילים ומסריחים יותר :). אז אין ברירה, מערבבים את הלכה שמים מסיכה וקדימה לעבודה. חשוב לשים לב  תערבבו כמות ממש קטנה ולא את הכול, מכיוון שניתן להשתמש בתערובת במשך שמונה שעות, לאחר מכן היא הופכת להיות ממש דבק קשיח שלא ניתן לעבוד איותו. כמובן עדיף לעשות שתי שכבות. אחרי שסיימתם תשאירו את הכיסא ליד חלון פתוח ועד שתחזרו מעבודה הריח יעלם 🙂

בקרוב עוד כיסאות

.

 
6 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 5, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , ,

כורסא ושמה "החומה הסינית"

מאיפה השם, אתם שואלים ? (או לא שואלים 🙂 ) …. אני אסביר בכל מקרה. החלטתי לקרוא לכורסא "החומה הסינית", מכיוון שזה פרויקט שלקח לנו הכי הרבה זמן לסיים אותו.

באוגוסט שנה שעברה מצאנו כורסא זרוקה ברחוב. אהבנו ישר את הצורה שלה והחלטנו לנסות לשפץ. חשבתי לעצמי, כמה קשה זה כבר יהיה, הרי עבדתי במרפדייה, לפני 20 שנה. כשעליתי לארץ, זאת הייתה העבודה הראשונה שלי.

כך היא הייתה נראית בהתחלה

בשלב הראשון הורדתי את הריפוד הישן

לאחר מכן את הספוג

ואחרי שהורדתי את היוטה, נשאר רק קרטון

לאחר גילוי השלד ולאחר שאחד הידיות התפרקה. דרך אגב הקפיצים היו במצב מצוין.

שייפתי את השלד, הרכבתי וחיזקתי מחדש את הידית המפורקת והוצאתי עוד איזה קילו-שניים של מסמרים. הייתה לי הרגשה שלפני חמישים שנה כורסאות היו כבדות רק מכיוון שהיו משתמשים בטונה של מסמרים לריפוד.

אחרי ששלד היה מוכן החלטנו לחפש חומרים לריפוד ולהתייעץ עם רפדים בדרום תל אביב.החיפוש, זה חוויה בפני עצמה. ברגע שהסברנו והראנו תמונות של הכורסא, רוב הרפדים צחקו עלינו ונתנו לנו רמזים עבים שאנחנו טיפשים שבכלל החלטנו לנסות לעשות את כל העבודה לבד. אחת הסיבות העיקריות לצדקתם , זה צורה של הכורסא. כורסאות עם גב עגול, קשה מאוד לרפד ולשפץ. אחרי שעתיים של מסע השפלות, מצאנו מרפדייה מסכנה בפינה חשוכה. סבא שישב שם ריחם עלינו או פשוט לא היה לא איכפת למכור לנו חומרים, החליט להיענות לבקשתנו ולייעץ.

קנינו שני סוגי ספוג, קרטון ביצוע ורצועות בד נמתחות.

בצדדים הפנימיים של הכורסא ובגבה הידקתי רצועות נמתחות שיתנו תמיכה. לאחר מכן כל חלק הפנימי כוסה בבד. בשלב הבא כל החלק החיצוני (ידיות וגב) כוסה בקרטון ביצוע על מנת לתת לבד (שיתלבש בשלב הסופי) בסיס אחיד. בשלב הבא כל חלק החיצוני ( מעל קרטון ביצוע) וגם החלק הפנימי של ידיות כוסה בספוג (צהוב), ולאחר מכן באקרילן (לבן).

הגב מכוסה בקרטון ביצוע ולפני כיסוי מלא בספוג

בשלב הזה כל הספוג כוסה בשכבה נוספת רכה יותר, אקרילן.

טוב עד לפה זה לקח 4 חודשים 🙂

אחרי מספר גיחות לתל אביב לשם חיפוש בדי ריפוד, מצאנו ריפוד מגניב ו…. עצרנו שוב. ההתלבטות הייתה האם לנסות להוציא גזרה מהבד הישן ולסיים את העבודה או לתת לרפד מקצועי לעשות את זה. כמו שאמרתי קודם הקושי העיקרי (בייחוד בשלב האחרון- התאמת הבד לגזרה ), נובע מצורתה של הכורסא. לאחר מספר חודשים של מחשבות…. הייתי בשכונה בה התחלתי את "הקריירה" שלי לפני 20 שנה והחלטתי לקפוץ לרפד שאצלו עבדתי. לאחר שיחה קצרה הבאתי את הכורסא להתייעצות. מפה הדרך הייתה קצרה ומספר ימים אחרי זה, לאחר תשלום סמלי לזכר ימים עברו, קיבלתי את הכורסא.

כך נראת הדוגמנית שלנו ללא כריות

וזהו….

*** בדי ריפוד ניתן למצוא ( לאלו שגרים במרכז הארץ ) ברחוב נחלת בנימין והרצל בתל אביב. את הספוג לכריות ניתן לקנות גם באתו אזור או ברחוב השוק, לא רחוק מרחוב הרצל. לגבי שאר החומרים אקרילן, ספוג לכיסוי ורצועות, קנינו במרפדייה קטנה לא רחוק מחנות של מזרנים ברחוב אברבנל 48 בתל אביב.

מקווה שפרויקטים הבאים יסתיימו יותר מהר. יש לי כבר כמה שמחכים לטיפול 🙂

שבוע טוב

 
19 תגובות

פורסם ע"י ב- אוקטובר 9, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , , , , , , , , , ,

רכש חדש

עברה יותר משנה מאז שעברנו לבית החדש ומאז התלבטנו קשות איזה רהיט יתפוס את המקום המכובד ביותר בסלון…. מתחת לפלסמה. הועלו מספר תוכניות לבנייה עצמית ובדקנו כמה נגריות שמאפשרות לבנות רהיט במו ידיך עם הדרכה צמודה. הסתובבנו גם בהמון חנויות וחשבנו לקנות מזנון מוכן ואפילו מצאנו ….. ממש יפה תמורת תשלום סמלי של 25 אלף שקל , אבל ממש יפה. לבסוף התחלתי לחפש רהיטים יד שנייה שגילם עולה על שלי. אחרי מספר ניסיונות מצאתי מזנון ממש מגניב שבעליו שגרו באריאל נאלצו להיפרד ממנו עקב גילו, מידותיו ומשקלו . אחרי תהליך לא פשוט בארגון רכב להובלה ועזרה גדולה מבעליו השרירי של המזנון וגיסי הצלחנו להעביר את המזנון ליעד המבוקש ….

מה שאתם רואים זו היא מערכת מוסיקלית, תוצרת Grundig  שבמקור כללה כנראה גם פטיפון. המזנון בערך בן 60 ונשמר במצב מעולה. ממערכת הקודמת נשארו עדיין רמקולים ויחידת רדיו .

כמו שאתם רואים מצאתי פתרון מעולה ותאים העליונים הפכו במהרה ליחידת אחסון ל-Wii  .

סוף שבוע טוב.

צילום ועריכה: אלכס אימס

 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- יוני 2, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: ,

חלון הזדמנויות

אני ומרינה (אישתי) חולים על וינטאג', כמובן שכל אחד מגדיר או מבין אחרת מה זה וינטאג' ולאיזה תחום עניין זה שייך, אנחנו חובבי רהיטי וינטאג'.

בתקופה אחרונה, אנחנו אוהבים לחרוש חנויות רהיטים מגניבות, בעיקר כדי לקבל רעיונות ולא לקנות, כי לרוב רהיטים איכותיים לא נכנסים לתחום התקציב שלנו. והסיבה יותר חשובה, אנחנו אוהבים לעשות או יותר נכון לשפץ רהיטים בעצמינו.

בפוסטים הבאים אשתדל לשתף אותכם לאורך כל התהליך, שעובר הרהיט. כרגע רציתי להראות לכם , מספר פריטים ששיפצנו ולספר על התהליך שעברו.

מראה לאמבטיה

כפי שאתם רואים, עשינו מראה מגניבה מחלון בית ממש ישן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עכשיו התהליך…….

במהלך החיפושים שלנו נתקלנו בזוג מכפר סבא , שמוכרים רהיטי וינטאג' AS IS בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

http://vintagemania.co.il/

באחד הביקורים אצלהם, נתקלנו במספר חלונות ממש ישנים שהיו להם למכירה. קנינו חלון וקיצרנו אותו לפי המידות שלנו. בגלל שחלון היה נורא ישן וכנראה עמד בחוץ תקופה ארוכה, הוא לא היה ישר והייתי צריך ליישר אותו. מלאתי אמבטיית מיים ונתתי למסגרת ( זכוכית הוצאנו ישר וזרקנו)  לשחות מספר שעות ואחרי זה הנחתי עליה מספר פריטים כבדים לאורכה על מנת שעץ הרטוב יחזור לקדמותו. יומיים אחרי זה עשיתי סבב זגגים ואחרי מספר סירובים מנומסים, מצאתי זגג שהסכים לחתוך מתוך מראה ישנה שהייתה לנו מספר חתיכות שיתאימו לפתחים שיש בחלון. משם הדרך הייתה קלה, הדקתי את המראה מאחורה עם מסמרים , בדיוק כמו שזכוכית הייתה מהודקת, הברגתי מאחרוה שני מתלים ותליתי אותה באמבטיה.

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 23, 2010 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: