RSS

קטגוריה: וינטאג' ושיעורי בית

הפינה הכי שווה חלק א

מאז שעברנו לדירתנו, ניסינו למצוא איך לעצב את אחת הפינות בסלון. עם הזמן הפינה הפכה לפינת היצירה/ג'אנק שבמרכזה עמד שולחן מתקפל עם שני כנפיים או שולחן ספר כמו שהורים שלי נהגו לכנותו. השולחן עלה איתנו ארצה ושימש נאמנה את משפחתי בכל חג כמה עשרות שנים. אחרי שהוא מאס על הורי, הוא נדד אלינו והתנחל בפינה לעוד שנתיים. לצערי הוא תפס הרבה מקום ואחרי התלבטויות, החלטנו שהגיע זמן להיפרד. מה שמשמח אותי שהוא לא ננטש, בדרך למטה אחד השכנים הציע להפתעתי לאמץ אותו, לפחות לתקופת ניסיון .

הפינה לפני המהפך.

 בשלב ראשון רצינו למצוא מדפים מגניבים כדי להעביר לשם חלק מספרים ומאוסף הצעצועים שלנו. חיפשנו המון באינטרנט וראינו מספר רעיונות מעניינים. פניתי גם לנגריא שעושים דברים מדהימים, אבל עם התרחבות המשפחה בחלוקת תקציב יש עדיפויות אחרות והחלטנו לבנות מדפים מדברים שיש לנו בבית. השתמשנו במספר מגירות שכבר שימשו לתצוגת צעצועים.

את המגירה הזאת מצאנו והסבנו אותה מייד לתצוגת הצעצועים.

את תיבת תה הזאת קנינו לפני כמה שנים באחת הרשתות לעיצוב הבית. הורדנו מכסה וכך הסבנו גם אותה  לתצוגת צעצועים. בנוסף השתמשנו בארגזי יין ש"הותרמו" מחנות ושימשו בעיקר לאיסוף כלי העבודה שלי. את הארגזים תוכלו לראות בתמונה הראשונה.

 

את מגירות היין תליתי ע"י משולשי תלייה עשויים פח.מבריגים את המשולשים בחלק האחורי של המגירה שנצמד לקיר. קודחים חור במגירה דרך חור של המשולש על מנת שנוכל לתלות אותם על קיר עם בורג. בדרך כלל המשולשים באים עם שני חורים בהתאם לגודל של בורג שאתם תשתמשו. השתמשתי בחורים הקטנים כי לא תליתי את הקונסטרוקציה עם ברגי ג'מבו שמתאימים למשקלים גדולים יותר. בנוסף הברגתי את הארגזים אחד לשני על מנת לייצב ולתת חוזק למערכת.

אחרי שאספנו את כל הארגזים ומגירות החלטנו שחסרה לנו עוד קופסה לאוסף הקוקשי . את המגירה הזאת (מארון תרופות) קנינו בשוק הפשפשים בגלריית וינטג'  במחיר ממש מפתיע יחד עם ידית נוספת מתנה.

את המגירות הקטנות הצמדתי לארגזי היין ע"י מספר ברגים וללא משולשי תלייה, שוב בגלל משקלם הנמוך. כל הארגזים סודרו כך שיהיה משחק גבהים בינם, וכך נוצרה קומפוזיציה יותר מעניינת.

המדפים החדשים

את הידית הנוספת שקיבלנו עם מגירת התרופות, חיברנו למגירה אחרת כדי ליצור המשכיות.

המשך בקרוב……

 
7 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 2, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , ,

הכיסא השני

לפני מספר חודשים התחלנו בפרויקט הכיסאות שלנו. לאחר שסיימנו את הכיסא הראשון, הכיסא השני לא איחר לבוא. הפרויקט היה טיפה יותר מורכב בעיקר בגלל מבנה שלא היה ממש קל לשייף.

לפני תחילת העבודה

לאחר שיוף ראשוני

בשלב הראשון וקצר מאוד שייפתי את הכיסא עם הדיסק החשמלי. המבנה שלו היה מורכב מדי ולא מתאים לכלי הזה. נאלצתי לעשות הפסקה והתחלתי לחפש פתרון באינטרנט. אחרי חיפוש נרחב מצאתי בלוג שבו היה תיאור של מלטשת חשמלית של SKIL עם יכולת להגיע לכל פינה. למזלי הצלחתי למצוא את הכלי בארץ ורכשתי אותו. כמובן שהרבה יותר נוח וקל לעבוד איתו, אבל מצד שני הוא מאוד עדין וניירות לטש נגמרות בקצב מהיר מדי. לסיכום הבטחתי לעצמי שפעם הבא אנסה להשתמש במסיר לכה ורק לאחר מכן אמשיך עם הנייר שיוף.

מלטשת רב שימושית של SKIL

לאחר סיום תהליך השיוף

בשלב הבא התחלתי לטפל במושב של הכיסא.

שיעור לארכיאולוג מתחיל.

זה מה שקורה שמחליטים לרפד מחדש ומתעצלים להוריד את הריפוד הישן. המושב מקבל נפח בעיקר בגלל הבד הישן, צובר ריח ויהיה ממש לא נוח. כפי שאתם רואים אני גיליתי 3 שכבות של בד עם שכבות ממש דקות של ספוג בינהם.

שלב הראשון של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

על מנת לתת טיפה יותר נפח וקפיציות למושב הקעור השתמשתי בשאריות של אקרילן והנחתי שתי שכבות. מעל הנחתי שתי שכבות של ספוג. למה שתי שכבות אתם שואלים, מכיוון שלרפד שביקרתי לא היה ספוג בעובי שרציתי והוא הציע לי לקנות שתי שכבות של ספוג דק יותר בעלות של 20 ₪. אם אתם גוזרים לבד, שימו לב ותגזרו טיפה יותר מהגודל של המושב, על מנת שתוכלו להדק בצורה נכונה את הספוג מהצד השני.

שלב השני של ריפוד המושב (תעקבו אחר התמונות עם כיוון השעון).

אחרי שהידקתי את הספוג, הכנתי את הבד לשלב הבא של העבודה. כמו בפרויקט הקודם, השתמשתי בפליזלין כדי להקשיח את הבד. אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות. כעיקרון כאן אפשר לעצור כי כנראה אף אחד לא יציץ לכם מתחת לכיסא :). אני אוהב לסיים ע"י בד כיסוי  בצבע אחיד שיכסה את כל התהליך "העקום" שקרה לפני. מצאתי שאריות של בד שחור והשתדלתי להדק אותו במרווחים שווים כדי שזה יראה מקצועי. לא חייבים לגזור ממש ישר, לפני שמהדקים מקפלים כל צד של הבד המכסה בצורה ישרה פנימה ומהדקים על הקפל.

תהליך הצביעה היה דומה לצביעה של הכיסא הקודם. השתמשתי בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ). הפעם הוספתי טיפה של מדלל על מנת שהתערובת תהיה פחות סמיכה ויהיה יותר קל לעבוד איתה.

התוצאה הסופית

אחים ל-בד , תמונה משפחתית.

להתראות עד הכיסא הבא……

צילום: אלכס אימס

עריכה: אלכס אימס ורפי רג'ואן  (תודה על הצלת תמונה חסרת סיכוי)

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- מרץ 19, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , , ,

חודש פורה

החודש עוד לא נגמר וכבר הספיקו לקרות הרבה דברים חיוביים. אני אשתף אתכם בפרטים לפי סדר כרונולוגי .

חלק א – קלה לביצוע

אחרי שסיימתי את הכורסא הקודמת, שלקח לי כמעט שנה לסיים .הכורסא החדשה הייתה מאוד קלה לביצוע. כמו בפעם הקודמת מצאנו אותה זרוקה בשכונה והחלטנו לנסות.

כורסא לפני שיפוץ

הכריות שלה נשלפות (או יותר נכון נשלפו ולא חזרו 🙂 ), מה שמקל מאוד על התהליך. בשלב ראשון רציתי להיפטר מצבע חום שבו היתה צבוע הכורסה, הצבע ירד יחסית בקלות ולא כמו לקה חומה בפרויקטים אחרים.

אחרי שיוף בנייר גס, שהוריד את הצבע, עברתי שוב עם נייר עדין כדי להחליק את העץ ולתת הרגשה נעימה יותר למגע. אחרי ליטוש משכתי אותה בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב) בדיוק כמו שצבעתי את הכיסא בפרויקט אחר.

את הכריות הפעם עשינו לבד או יותר נכון בת זוגתי תפרה לבד. הספוג נקנה ברחוב השוק בתל אביב באחת החנויות של משפחת מנדלבאום. קנינו פלטה של ספוג בעובי 10 ס"מ ב- 120 ש"ח כולל חיתוך למידות הרצויות. מה שנשאר אנחנו נשמור לפרויקטים הבאים. את הבד הפעם קנינו באיקאה. יש להם מבחר יחסית קטן של בדים אבל באיכות טובה, עם דוגמאות לא שגרתיות וממש לא יקר. כיסוי לכריות נתפר עם סגירת ולקרו כדי שזה יאפשר הורדה נוחה לכביסה.

כורסא לאחר שיפוץ

* ע"י חישוב מראש, ניצלנו את צורת ההדפס בצורה הכי טובה ויצרנו המשכיות בין שתי הכריות.

חלק ב- סופסוף מישהו תיקן את השגיעות שלי.

הבלוג שלי סגר שנה של פעילות וקיבלתי פנייה מעניינת. לפני מספר שבועות עורכת מדור " עשו בעצמכם"  מפורטל XNET הציעה לפרסם את אחד הפוסטים שלי. הפוסט שתפס את תשומת ליבה, מספר על אותה הכורסא שלקח לנו המון זמן לשפץ. בשלב הראשון הוספתי עוד מידע לפוסט, על מנת להקל על התהליך לאלו שרוצים לנסות לשפץ לבד. בשלב השני הטקסט עבר עריכה לשונית. לאחר אישור סופי הכתבה פורסמה וזכיתי לככב גם בעמוד הראשי של YNET. שמחתי לקבל תגובות וביקורות מאנשים שמבקרים באתר שאני נוהג לבקר גם לעיתים קרובות. תוכלו לראות ולקרוא את הכתבה כאן:

http://www.xnet.co.il/diy/articles/0,14712,L-3093079,00.html

הקרב על הרייטינג היה קשה, כורסא שלי מול סופיה ורגרה 🙂 (צילום מסך, מתוך עמוד של Ynet )

חלק ג – איזון כוחות

חלק הכי קצר והכי משמעותי.

לפני שבוע וחצי המשפחה שלי התרחבה, נולד לי בן וכוחותינו התאזנו :).

שבוע טוב לכולם.

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- פברואר 25, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , , , , , , , , , ,

כיסאות מוזיקליים

רציתי לשתף אתכם בפרויקט הכיסאות שלנו.  הרעיון, למצוא כיסאות ולשפץ אותם, הכיסאות לא חייבים להיות דומים, אבל חייב להיות משהו מיוחד בהם. על מנת שהשילוב יהיה הומוגני, החלטנו שאת כולם נרפד עם אותו הבד. התלבטנו קשות על סוג הבד ואחרי ביקור במספר חנויות ברחוב הרצל וברחוב נחלת בנימין בתל אביב להפתעתנו גילינו בד יפיפה באיקאה. מאז סיימנו את הכיסא הראשון והשני בדרך….

 כך נראה הכיסא לפני השיפוץ

בשלב הראשון הורדתי את הכיסוי מהספוג

הכסא היה צבוע בלכה ממש כהה, כמעט שחורה. אחרי מספר ניסיונות להוריד את הלכה עם נייר שיוף בצורה ידנית, עברתי לכלים כבדים יותר. ביקשתי אצל חמי דיסק חשמלי עם אפשרות לחיבור פלטת שיוף ו…. התוצאות לא היו קלות. קודם כל לקחתי נייר גס מדי וראיתי שזה מוריד שכבה גדולה מדי גם מהעץ ובמקביל, הרעיון לעשות את התהליך בבית גרם לכמות היסטרית של אבק . אחרי שהחלפתי את הנייר לעדין יותר התוצאה השתפרה, אבל לא מבחינת האבק 🙂 .

 

לאחר שיוף מאסיבי

בשלב הבאה עטפתי את הספוג באקרילן על מנת לתת לו נפח ומגע נעים יותר.

הבד שקנינו לא היה מספיק קשיח ( לדעתנו ) על מנת שיתאים לריפוד. הפתרון שקיים בשוק ( מתברר שיש עוד אנשים שמכירים אותו 🙂 ) זה פליזלין- מקשיח בד. ישנו מספר סוגים של פליזלין שתלויים במטרה שלכם או יותר נכון לאיזה רמת קשיחות אתם רוצים להגיע. ברוב המקרים מדובר על בד לבן שמצד אחד יש עליו שכבה של דבק, בצורת בועות קטנטנות. מצמידים את הפליזלין עם הצד שיש עליו דבק לצד הפנימי של הבד ומגהצים אותו. לאחר מספר דקות פליזלין נדבק והבד שלכם נהיה יותר קשיח.

תהליך ההדבקה

אחרי שהבד מוכן, מה שנשאר זה לעטוף את הספוג ולהדק את הבד בחלק התחתון. כאן תוכלו לראות דוגמה איך לעשות את התהליך ובעיקר איך לקפל נכון את הבד בפינות.

http://www.youtube.com/watch?v=n05vd45JQO4

תהליך הצביעה גם לא היה קל. אני רציתי להגיע לרמת גימור שהייתה מקובלת בענף הריהוט בשנות ה-60    ( יכול להיות שאני לא מדייק פה).מבחינתי המראה האולטימטיבי, זו לכה שקופה עם גוון קל של חום-צהבהב שנמרחת בשכבה עבה ונותנת מראה של שכבת זכוכית, עד כה נשמע מספיק מסובך ?          אחרי חיפוש מידע באינטרנט ובמספר חנויות מצאתי בעזרת הדרכה  ( חנות של מעודד צבעים בראשון לציון ) את הלכה הנכונה, לכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).. יש מספר מוצרים בשוק על בסיס מים וכמעט ללא ריח שכביכול אמורים לתת אותה התוצאה, לצעיר התוצאות עדיין מאוד רחוקות מהתוצאות של מוצרים רעילים ומסריחים יותר :). אז אין ברירה, מערבבים את הלכה שמים מסיכה וקדימה לעבודה. חשוב לשים לב  תערבבו כמות ממש קטנה ולא את הכול, מכיוון שניתן להשתמש בתערובת במשך שמונה שעות, לאחר מכן היא הופכת להיות ממש דבק קשיח שלא ניתן לעבוד איותו. כמובן עדיף לעשות שתי שכבות. אחרי שסיימתם תשאירו את הכיסא ליד חלון פתוח ועד שתחזרו מעבודה הריח יעלם 🙂

בקרוב עוד כיסאות

.

 
6 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 5, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , ,

כורסא ושמה "החומה הסינית"

מאיפה השם, אתם שואלים ? (או לא שואלים 🙂 ) …. אני אסביר בכל מקרה. החלטתי לקרוא לכורסא "החומה הסינית", מכיוון שזה פרויקט שלקח לנו הכי הרבה זמן לסיים אותו.

באוגוסט שנה שעברה מצאנו כורסא זרוקה ברחוב. אהבנו ישר את הצורה שלה והחלטנו לנסות לשפץ. חשבתי לעצמי, כמה קשה זה כבר יהיה, הרי עבדתי במרפדייה, לפני 20 שנה. כשעליתי לארץ, זאת הייתה העבודה הראשונה שלי.

כך היא הייתה נראית בהתחלה

בשלב הראשון הורדתי את הריפוד הישן

לאחר מכן את הספוג

ואחרי שהורדתי את היוטה, נשאר רק קרטון

לאחר גילוי השלד ולאחר שאחד הידיות התפרקה. דרך אגב הקפיצים היו במצב מצוין.

שייפתי את השלד, הרכבתי וחיזקתי מחדש את הידית המפורקת והוצאתי עוד איזה קילו-שניים של מסמרים. הייתה לי הרגשה שלפני חמישים שנה כורסאות היו כבדות רק מכיוון שהיו משתמשים בטונה של מסמרים לריפוד.

אחרי ששלד היה מוכן החלטנו לחפש חומרים לריפוד ולהתייעץ עם רפדים בדרום תל אביב.החיפוש, זה חוויה בפני עצמה. ברגע שהסברנו והראנו תמונות של הכורסא, רוב הרפדים צחקו עלינו ונתנו לנו רמזים עבים שאנחנו טיפשים שבכלל החלטנו לנסות לעשות את כל העבודה לבד. אחת הסיבות העיקריות לצדקתם , זה צורה של הכורסא. כורסאות עם גב עגול, קשה מאוד לרפד ולשפץ. אחרי שעתיים של מסע השפלות, מצאנו מרפדייה מסכנה בפינה חשוכה. סבא שישב שם ריחם עלינו או פשוט לא היה לא איכפת למכור לנו חומרים, החליט להיענות לבקשתנו ולייעץ.

קנינו שני סוגי ספוג, קרטון ביצוע ורצועות בד נמתחות.

בצדדים הפנימיים של הכורסא ובגבה הידקתי רצועות נמתחות שיתנו תמיכה. לאחר מכן כל חלק הפנימי כוסה בבד. בשלב הבא כל החלק החיצוני (ידיות וגב) כוסה בקרטון ביצוע על מנת לתת לבד (שיתלבש בשלב הסופי) בסיס אחיד. בשלב הבא כל חלק החיצוני ( מעל קרטון ביצוע) וגם החלק הפנימי של ידיות כוסה בספוג (צהוב), ולאחר מכן באקרילן (לבן).

הגב מכוסה בקרטון ביצוע ולפני כיסוי מלא בספוג

בשלב הזה כל הספוג כוסה בשכבה נוספת רכה יותר, אקרילן.

טוב עד לפה זה לקח 4 חודשים 🙂

אחרי מספר גיחות לתל אביב לשם חיפוש בדי ריפוד, מצאנו ריפוד מגניב ו…. עצרנו שוב. ההתלבטות הייתה האם לנסות להוציא גזרה מהבד הישן ולסיים את העבודה או לתת לרפד מקצועי לעשות את זה. כמו שאמרתי קודם הקושי העיקרי (בייחוד בשלב האחרון- התאמת הבד לגזרה ), נובע מצורתה של הכורסא. לאחר מספר חודשים של מחשבות…. הייתי בשכונה בה התחלתי את "הקריירה" שלי לפני 20 שנה והחלטתי לקפוץ לרפד שאצלו עבדתי. לאחר שיחה קצרה הבאתי את הכורסא להתייעצות. מפה הדרך הייתה קצרה ומספר ימים אחרי זה, לאחר תשלום סמלי לזכר ימים עברו, קיבלתי את הכורסא.

כך נראת הדוגמנית שלנו ללא כריות

וזהו….

*** בדי ריפוד ניתן למצוא ( לאלו שגרים במרכז הארץ ) ברחוב נחלת בנימין והרצל בתל אביב. את הספוג לכריות ניתן לקנות גם באתו אזור או ברחוב השוק, לא רחוק מרחוב הרצל. לגבי שאר החומרים אקרילן, ספוג לכיסוי ורצועות, קנינו במרפדייה קטנה לא רחוק מחנות של מזרנים ברחוב אברבנל 48 בתל אביב.

מקווה שפרויקטים הבאים יסתיימו יותר מהר. יש לי כבר כמה שמחכים לטיפול 🙂

שבוע טוב

 
19 תגובות

פורסם ע"י ב- אוקטובר 9, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: , , , , , , , , , ,

רכש חדש

עברה יותר משנה מאז שעברנו לבית החדש ומאז התלבטנו קשות איזה רהיט יתפוס את המקום המכובד ביותר בסלון…. מתחת לפלסמה. הועלו מספר תוכניות לבנייה עצמית ובדקנו כמה נגריות שמאפשרות לבנות רהיט במו ידיך עם הדרכה צמודה. הסתובבנו גם בהמון חנויות וחשבנו לקנות מזנון מוכן ואפילו מצאנו ….. ממש יפה תמורת תשלום סמלי של 25 אלף שקל , אבל ממש יפה. לבסוף התחלתי לחפש רהיטים יד שנייה שגילם עולה על שלי. אחרי מספר ניסיונות מצאתי מזנון ממש מגניב שבעליו שגרו באריאל נאלצו להיפרד ממנו עקב גילו, מידותיו ומשקלו . אחרי תהליך לא פשוט בארגון רכב להובלה ועזרה גדולה מבעליו השרירי של המזנון וגיסי הצלחנו להעביר את המזנון ליעד המבוקש ….

מה שאתם רואים זו היא מערכת מוסיקלית, תוצרת Grundig  שבמקור כללה כנראה גם פטיפון. המזנון בערך בן 60 ונשמר במצב מעולה. ממערכת הקודמת נשארו עדיין רמקולים ויחידת רדיו .

כמו שאתם רואים מצאתי פתרון מעולה ותאים העליונים הפכו במהרה ליחידת אחסון ל-Wii  .

סוף שבוע טוב.

צילום ועריכה: אלכס אימס

 
7 תגובות

פורסם ע"י ב- יוני 2, 2011 ב- וינטאג' ושיעורי בית

 

תגים: ,

חלון הזדמנויות

אני ומרינה (אישתי) חולים על וינטאג', כמובן שכל אחד מגדיר או מבין אחרת מה זה וינטאג' ולאיזה תחום עניין זה שייך, אנחנו חובבי רהיטי וינטאג'.

בתקופה אחרונה, אנחנו אוהבים לחרוש חנויות רהיטים מגניבות, בעיקר כדי לקבל רעיונות ולא לקנות, כי לרוב רהיטים איכותיים לא נכנסים לתחום התקציב שלנו. והסיבה יותר חשובה, אנחנו אוהבים לעשות או יותר נכון לשפץ רהיטים בעצמינו.

בפוסטים הבאים אשתדל לשתף אותכם לאורך כל התהליך, שעובר הרהיט. כרגע רציתי להראות לכם , מספר פריטים ששיפצנו ולספר על התהליך שעברו.

מראה לאמבטיה

כפי שאתם רואים, עשינו מראה מגניבה מחלון בית ממש ישן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עכשיו התהליך…….

במהלך החיפושים שלנו נתקלנו בזוג מכפר סבא , שמוכרים רהיטי וינטאג' AS IS בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

http://vintagemania.co.il/

באחד הביקורים אצלהם, נתקלנו במספר חלונות ממש ישנים שהיו להם למכירה. קנינו חלון וקיצרנו אותו לפי המידות שלנו. בגלל שחלון היה נורא ישן וכנראה עמד בחוץ תקופה ארוכה, הוא לא היה ישר והייתי צריך ליישר אותו. מלאתי אמבטיית מיים ונתתי למסגרת ( זכוכית הוצאנו ישר וזרקנו)  לשחות מספר שעות ואחרי זה הנחתי עליה מספר פריטים כבדים לאורכה על מנת שעץ הרטוב יחזור לקדמותו. יומיים אחרי זה עשיתי סבב זגגים ואחרי מספר סירובים מנומסים, מצאתי זגג שהסכים לחתוך מתוך מראה ישנה שהייתה לנו מספר חתיכות שיתאימו לפתחים שיש בחלון. משם הדרך הייתה קלה, הדקתי את המראה מאחורה עם מסמרים , בדיוק כמו שזכוכית הייתה מהודקת, הברגתי מאחרוה שני מתלים ותליתי אותה באמבטיה.

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 23, 2010 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: