RSS

קטגוריה: וינטאג' ושיעורי בית

גבר גבר

בשביל לא לבייש את המגדר, יצאתי מהמטבח ונגשתי לסדר את האמבטיה.

לאחר מספר שנים פס הסיליקון שמסביב לאמבטיה התחיל להשחיר והעלה עובש תרתי משמע. זה יכול לקרות ממספר סיבות: לפעמים זה קורה פשוט לאחר זמן מה, זה יכול לקרות אם השתמשו בסיליקון לא נכון , או אם לא ניקו את האזור מספיק טוב לפני האיטום ופטריית העובש התפתחה עם הזמן .

התהליך לא קשה במיוחד אך דורש הכנה מסוימת וחיפוש ב-Youtube , השאלה איך הסתדרנו בלעדיו ?

1.  קודם כל צריך להוריד את הסיליקון הישן, אפשר לעשות את זה עם שפכטל/מרית ( דרך אגב מקור המילה שפכטל מגרמנית) ולהיעזר בסכין יפנית, שימו לב ותעבדו בזהירות כדי לא לשרוט את האמבטיה. אחרי שסיימתם להוריד את רוב הסיליקון את השאריות ניתן להוריד עם ספוג ( לשטיפת כלים) שטבול באלכוהול או טינר, כדי להגיע לניקיון אופטימאלי ולא להשאיר שום זכר לפטרייה. אחרי שסיימתם תייבשו את האזור היטב עם נייר או פן.

bathtube 0

כן, זה היה כבר קצת מפחיד

2. בשלב הבא צריך להדביק מסקנטייפ בשני צידי הפתח שבין האמבטיה וקיר. תדביקו היטב בקצה אחד ותנסו למתוח את הקצה השני בקו ישר.

3. עכשיו צריך למלא אמבטיה כדי לדמות עומס. במידה ולא תעשו את זה, אחרי שתסיימו להחליף את הסיליקון ותמלאו את האמבטיה, יש סיכוי שחלק מהסיליקון ייפול לתוך הפתח.

bathtube 2

4. תכניסו את השפופרת של סיליקון לתוך האקדח ותחתכו בזהירות את הקצה בזווית של 45 מעלות. התחילו בשלב המילוי, שאותו יש צורך לעשות בזווית, בצורה אחידה ועדיף לא לעשות עצירות בדרך. אחרי שסיימתם תעברו עם אצבע רטובה על פס הסיליקון כדי להבטיח אטימה יסודית. לאחר מכן הורידו בזהירות את המסקנטייפ ותנו לסיליקון להתייבש 2-3. לאחר ייבוש ניתן לעבור עם סכין יפנית במקומות שנראים לכם לא אחידים.

לסיכום רשימת כלים לכל התהליך:

שפכטל, סכין יפנית, ספוג, טינר/אלכוהול, מסקנטייפ, סיליקון לאיטום אמבטיה, אקדח לסיליקון.

bathtube 4

עכשיו זה נראה טוב

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- נובמבר 23, 2013 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , ,

האורחים הראשונים

לפני שבועיים הוזמנתי לבקר בבלוג של גלי " תפור עלי", אמא לשלושה בנים שעוסקת המון ביצירה, תפירה, שיפוצים ועוד המון  דברים מעניינים. התחברתי מאוד לאחד הפוסטים והחלטתי שכדי מאוד לארח אותה או יותר נכון אותה ואת הבח״ל ( הסבר בהמשך).

תהנו…..

ברגע שנכנס השולחן האדום והמהמם אל חיינו ואל חדר העבודה שלנו,

היה ברור שבלתי אפשר לתת לכסאות המחשב להוריד מהמהממות שלו בצבע האפור-עכבר-משופשף-אני יודע שאני ישן ולא מתבייש בזה-שלהם.

chairs1

לקח לי עוד כמה ימים, אבל שוטטתי לי באינטרנט ופתאום הבנתי שצריך "פשוט" לרפד אותם מחדש.

טפיחה קטנה על שכם הבעל – שמעתה ועד סוף הפוסט יכונה "בחור חסון לריפודים" או בראשי תיבות הבח״ל – רק כדי להודיע לו שאנחנו (הסתבר שכמעט רק הוא) מרפדים מחדש את הכסאות.

הבח״ל הסכים.

נסענו יחד לנחלת בנימין, כיתתנו רגלינו בכל הנחלה ולאחר שלא מצאנו שום דבר והיינו בדרך הביתה, צד את עינו גליל בד, קנבס שנראה כמו עיתון!

פשוט מקסים.

הבד מאוד חזק וגם דוחה כתמים כך שמכל בחינה מדובר בהתאמה מושלמת.

חשבנו לתומנו שזה פרוייקט קטנטן, שעה עבודה גג לשני הכסאות. אז זהו… שלא.

האמת שלקח בערך שעתיים של עבודה מאומצת לכל כסא, החל משלב הפירוק ועד שניתן היה לשבת עליו שוב. זה לא רע לפרוייקט מההתחלה עד הסוף – אבל אלה שעתיים מרוכזות כך שלדעתי זה לפחות נחשב כמו 4…

בפירוק גילינו (=רק הבח״ל) שהריפוד הישן מהודק בכ65 סיכות לכל חלק של המושב, בחישוב מהיר זה כ250 סיכות חלודות לפרק משני הכסאות ביחד.

לריפוד לקחנו (נחשו מי…???) ספוג בעובי 2 ס"מ והדבקנו את שתי השכבות אחת לשניה, ע"י ספריי דבק, לשכבה כפולה של 4 ס"מ.

chairs3

לא חייבים להשתמש בספריי הדבק אבל זה עוזר.

מעל הספוג ציפינו בשכבת אקרילן שהודקה בנפרד אל בסיס העץ. אותה ריססתי במבשם בדים ורק אחרי שכל החדר הריח כמו מכבסה נעימה, ציפינו בבד.

את החיבור ביצענו (=רק הבח״ל, הכינוי מתחיל להתיישב עליו טוב, לא?) עם אקדח סיכות, התפקיד שלי בשלבים האלה היה למתוח את הבד כמה שניתן, להרחיק את האצבעות שלי ולעצום עיניים חזק מפחד – זה לא היה חלק מהגדרת תפקיד המקורית, זה היה תוספת שלי לאור הרעש המפחיד של אקדח הסיכות.

אני באמת מחשיבה את עצמי כבחורה שמתיידדת עם מכשירים רועשים כגון מלטשת או מברגה וכו`, אבל האקדח והרעש שלו לא עשו לי טוב.

אחרי ההידוק גזרתי את העודפים כמה שיותר צמוד לסיכות אבל לא צמוד מדי כדי לא לעודד את הבד להיקרע ברגע שיישבו עליו.

chairs2

אבל בכוחות משותפים הצלחנו, ותראו איזה יופי הם יצאו.

chairs4

עכשיו הם "מתכתבים" עם השולחן או משהו כזה, בקיצור הם מעולים ביחד!

chair5

בעלי היקר, תודה רבה שאתה נכנס איתי לכל ההרפתקאות העיצוביות/יצירתיות שלי, ובכלל תודה!

 
2 תגובות

פורסם ע"י ב- ינואר 7, 2013 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , ,

הצד שלה והצד שלו, חלק ב

תקציר פרק קודם: אחרי מספר שנים ומעברי חדרים החלטנו לעצב חדר שינה שלנו. בשלב הקודם בנינו ראש מיטה. ולא עצרנו שם, החלטנו להתקדם למראה רציני (בוגר כהגדרת בת הזוג שלי ) עוד יותר.

שוב צד שלה:

החלטתי שאין לנו צורך בשידות צד, ועקב חוסר מקום עדיף, שרפרף שאפשר לזרוק עליו בגדים. האמת שהיה לנו בבית שרפרף ישן שבא בירושה. ואפילו עם בול מס משנות הצנע. יש הרבה שרפרפים כמוהו, מסתובבים בחנויות וינטאג' ושווקי פשפשים, אלה שבדרך כלל כל המבנה הפנימי שלהם מוסתר תחת שכבות ריפוד. כשהרהיט הגיע לידנו קודם כל הורדנו ממנו את "הבגדים הישנים" ואז גילנו את המבנה הפנימי שהקסים אותי. לבגדים חדשים השרפרף זכה רק עכשיו. תפרתי לו כרית ישיבה מהבד שהדפסתי בדפוס משי. הכרית לא מהודקת לעץ, אלה פשוט קשורה מתחת לתושבת. אלכס משך את העץ בלק יותר כהה וזה מוסיף קצת צבע למונוכרומאטיות של חדר השינה.

bedroom2

יחד עם זאת אין מראה בוגר ללא מנורות צד. ואכן הן נקנו. שתי מנורות תואמות עם אהילים ובסיס זכוכית באיקאה, כי משהו חייב להיות מאיקאה :).

עכשיו רק נשאר על מה לשים אותם.

כאן בא הרעיון לשים אותן על מדף, אבל מדף עם קיבולת. אחרי חיפושים בחנויות וינטאג', ודיון האם לשלב ארגזי יין גם בעיצוב חדר שינה, או לא… אז על מה לשים את המנורות ?! שלילה של רעיון אחד אחרי שני. החלטנו לבנות מדף לבד, לפי עיצוב שלי.

הזמנו פלטת עץ אורן בחנות שמתמחה בלבידים ( מקום מעולה לאנשים שמנסים לבנות רהיטים לבד – אלפנדרי ). את הפלטה חתכנו באותה החנות לפי מידות שחישבנו קודם עבור שני פרויקטים, מדפים וראש מיטה לבת שלנו.

פה הראש היצירתי שלי התפנה לדברים אחרים.

וצד שלו:

היא ציירה סקיצה שלא הבנתי, למדף שאפשר להניח ספר אבל הסכמתי כי חיפשתי על מה להניח את הסלולרי 🙂 , אחר כך קנינו פלטת עץ.

shelves 1

בשלב ראשון שייפתי את המדפים לפני צביעה . את הקרשים חיברתי עם מחברי זווית מתכת הכי פשוטים שניתן למצוא בכל      חנות " טמבור" .

shelves 2 shelves 3 shelves 4

את הצביעה עשיתי באותה השיטה כמו שעשיתי עם הדבורד. שכבה אחת של צבע לבן ושיוף קל כדי לחשוף את העץ.

כדי לתלות את הקונסטרוקציה השתמשתי בשני מתלים.

bedroom3

אחרי סיום עבודת הנגרות, הפננו את תשומת ליבנו אל הקירות. היו ברשותנו מספר תמונות שחיכו בסבלנות למקום ראוי. על מנת לא לקדוח חורים לכל תמונה, השתמשנו בשיטה שמיישמים בגלריות לאומנות. קנינו מוט (שוב באיקאה) לתליית וילון והברגתי אותו לתקרה. את התמונות תליתי בעזרת חוט דייג שמחובר למסגרות ע"י וו הברגה.

bedroom1

ונשאר עוד מקום לתמונות נוספות.

 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- דצמבר 9, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , , ,

הצד שלה והצד שלו

הצד שלה

 מסתבר שאנחנו כבר לא ילדים, יותר "גרוע" מזה כבר יש לנו ילדים, בדגש על רבים. אבל עדיין אנחנו ישנים על פוטון שקנינו לדירה שכורה כשהיינו סטודנטים. אומנם שידרגנו מזרון, אבל רק בגלל שהישן עף מהאוטו באחד המעברים, חוויה לא מומלצת במיוחד אם אתם נוסעים אחרי הרכב שמוביל את אותו המזרן שעף אליכם.

אחרי החלפת חדרים החלטתי שאנחנו צריכים חדר שינה של מבוגרים. והתחלתי לחשוב איך לעצב אותו "מבוגרים-סטייל". ומבחינתי חדר שינה מתחיל ממיטה, מיטה של מבוגרים, אחת כזאת עם ראש מיטה, כמו שתמיד היה להורים. כיוון שכסף מיותר עדיין אין בנמצא החלטנו לעבוד עם מה שיש.

פה התחילה המחלוקת, אני רציתי לוח מרופד, אחיד, רק בד. והוא רצה משהו עם עץ, רצוי ישן מאוד, רצוי דלת. ובחיים כמו בחיים, צריך למצוא פשרה. עלה לי רעיון שכלל גם דלת וגם ריפוד. וכך יצאנו לחיפוש. זה לא לקח הרבה זמן, כי אין לנו זמן, יש ילדים קטנים. מצאנו דלת. ארגנו מבצע הובלה קטן (תודה אבא, הפעם זה לא עף מהרכב) והדלת המאוד ישנה וטיפה מתפוררת, הייתה בבית.

שבוע לפני כן פינקתי את עצמי בסדנת הדפס משי. משהו שחלמתי עליו הרבה זמן, והנה הזדמן לי להדפיס בד בעיצוב שלי. בטכניקה ידנית שכמעט עברה מהעולם. ממליצה בחום על מקום מקסים (http://www.hamelaha.co.il  ) עם אנשים שאוהבים את מה שהם עושים. לא חייבים להדפיס על בד, אפשר גם על נייר. כשבאים לאחת הסדנאות המנחים מסבירים, מדגימים ועוזרים  בשיא אדיבות. עיצבתי דוגמא עם סביוני סבא ( סביון אביבי למדייקים). אחרי שסיימתי להדפיס על בד השתמשתי באותה רשת והדפסתי נייר אריזה וגלויות לחג. בעיני יצא מגניב 🙂

ככה נראת רשת לפני ההדפסה ובצד שמאל עמדת המגבים למריחת הצבע.

הניסיון הראשון היה, הדפס על הבד האפור עם צבע כחול

הדפסתי את אותה הדוגמה על נייר ועשיתי גלויות לחג.

מכאן נשארה רק עבודה שחורה, אותה השארתי באדיבות לבעלי היקר.

אבל גם כאן לא נגמרו דיונים והתלבטויות, ושכנועים; איזה צבע, כמה צבע, איך למקם את הבד, איך לתלות, סנטימטר שמאלה, סנטימטר ימינה …

 

הצד שלו

אחרי החלפת חדרים – הורים עם ילדים, החלטנו שהגיעה זמן לעצב את חדר השינה שלנו.

בשלב ראשון מרינה רצתה שנכין ראש מיטה ( Headboard ). עלו כמה רעיונות, בת הזוג שלי רצתה לוח אחיד מרופד עם בד ואני רציתי לשלב עם עץ ועדיף ישן. במקביל לחיפוש הפתרון , מרינה עשתה סדנה הדפס על בד……

כדי לפתור את הויכוח על הדבורד נסענו למחסן של VintageMania . אחרי חיפוש קצר החלטנו לנסות כיוון מסוים ולשלב בין ובד שמרינה הכינה בסדנה ובין דלת/תריס שמצאנו (לא הצלחנו להחליט למה זה שימש כל חייו הארוכים),

האם עד כה מצאתם הבדלים בתיאור ? 🙂

דלת ?

לאחר 3 שעות הצלחתי להוריד שתי שכבות של הצבעים.

בהתחלה ניסיתי לצבוע את הדלת בלכה שקופה, אבל לא אהבתי  את התוצאה.

אחרי דיונים נוספים צבעתי את הדלת בשכבה אחת של צבע שמן על בסיס מים ושייפתי קלות כדי לחשוף את העץ. טריק שהשתמשנו בו בעבר .

לפני ואחרי השיוף

כעט התחלתי בשלב הכנת הכריות. מדדתי את הפתחים בדלת ואחרי סיבוב קצר בנגריות קיבלנו 3 חתיכות של עץ שישמש בסיס לכריות. בשלב ראשון חתכתי ספוג לפי מידות .

חשוב להשאיר בערך 1 ס"מ כדי שבזמן הקיפול הדפנות של הכרית יהיו מעוגלות.

בשלב הבא עטפתי את הספוג באקרילן והידקתי בצד השני כדי לתת לכרית הרגשת מגע נעים יותר.

שלב הבא גזרתי את הבד עטפתי את הכרית והידקתי שוב בצד השני.

כרית לפני הקיבוע

כדי לקבע את הכריות הברגתי אותם מהצד השני של הדלת עם ברגים.

יש מספר שיטות לתלות לוח או במקרה שלי הדבורד. אחרי התייעצות בחנות לכלי עבודה, קניתי שני סוגי מתלים. או יותר נכון מתלים באורך שונה. למה שונה ? מכיוון שעובי הדלת היה שונה וכדי לתת לה מראה מאוזן חישבתי מה צריך להיות הבדל בין המתלים.

סידור המתלים על הקיר

מבט מקרוב על המתלים

לאחר קידוח חורים הכנסת דיבלים והברגת המתלים, ההדבורד הוכנס במדויק ( למרבה הפלא) בין המתלים. בשלב האחרון הברגתי את הלוח למתלים.

סוף שבוע מצויין

 
18 תגובות

פורסם ע"י ב- נובמבר 8, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , , , , ,

הכל בשביל הילדים חלק א

בחודש האחרון הייתה פעילות ענפה בביתנו – שהתחלקה לשניים – מעבר חדרים וחופש הגדול. להלן סיכום של המעבר.

סה"כ החלפנו חדרים – הורים עם ילדים  (הם קיבלו יותר גדול ), אבל כמה עבודה מסביב, להעביר מיטות, ארונות, בגדים , צעצועים, להפר סדר של כל אלו ולמצוא מקום חדש לכולם, מיני מעבר דירה של ממש.

מגירת ההפתעות

אחסון, היא אחד הבעיות העיקריות בחדר ילדים ואם נמצא פתרון יעיל זו הצלחה מסחררת. לפני כחודש, מחלון ביתנו נצפו מספר פריטים זרוקים ללא שימוש בפינת המזבלה הסמוכה. לאחר גיחות מודיעיניות הכוללות מדידות מדויקות, הוחלט לנצל את אחת המגירות הזרוקות לצורך אחסון צעצועים.

המגירה, גדולה וישנה – לפחות משנות ה- 80, הייתה במצב יחסית טוב. הפורמייקה ירדה בקלות עקב גילה המופלג או בזכות השמש. לאחר שיוף קל וניקיון יסודי עם חומרי ניקוי, כדי למנוע כניסה של אורחים לא רצויים לביתנו, המגירה נצבעה בשתי שכבות צבע לבן. השתמשנו בצבע שמן על בסיס מים, מומלץ לחדרי ילדים.

 

המגירה התאימה בול לגודל המיטה,  והיא בעלת יתרון הנוסף, יש לה גלגלים.

 

דלת הקסמים

בחדר ילדים החדש יש ארון בערך בגילי, אבל עדיין במצב מצוין, פעם היו בונים דברים ברמה גבוהה ( כנראה, כי אני בגילו). פורמייקה של שנות ה -70 דהה עם השנים והוחלט להדביק עליה מדבקות טפט, ולשים ידיות חדשות כדי לשפר את המראה.

אחרי מאמצים עילאיים להדביק טפט בלי בועות, ארון עדיין נראה קצת משעמם ולאחר סיור מוחות, מצאנו דרך לשדרג אותו. בעזרת חבר ( תודה לגיא ) הזמנו במפעל מתכת, לוח פח מגולוון אשר בכמה סנטימטרים קטן יותר מהדלת, כדי למנוע מצב שמתכת תבלוט או תפריע לפתיחה או סגירה של הדלתות. את הלוח קיבלנו עם ארבע חורים לתליה, מה שלא החכמתי לבקש בעצמי.

בשלב ראשון רצינו לצבוע , אבל בסופו של דבר הוחלט להשתמש בשאריות של הטפטים. וכך יצא שלוח למגנטים הוא בדיוק באותו צבע של הדלת ולכן כמעט אינו נראה, מכאן השם – דלת הקסמים.

והמטרה של זה ? עכשיו אפשר לשים ציורים ועבודות עם מגנטים, ליצור גלריה, וכך הארון גם יהיה פחות משעמם.

 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- ספטמבר 8, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, ילדים, כללי

 

תגים: , , , , , ,

אתנחתא קצרה

במהלך הפרויקט הקודם שהיה מאוד מעניין הייתה לי אתנחתא קצרה לצורך שיפוץ שני שרפרפים. את השרפרף הראשון מצאה בת זוגתי בשכונה שלנו. מייד התאהבנו בצורה שלו.

 

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב ראשון הורדתי את הריפוד ואת הספוג הישן. באחד הפוסטים שאלו אותי באיזה כלים אני משתמש בשלב הזה. התשובה מאוד פשוטה.. … במה שיש. לרוב אני משתמש במברג שטוח והכי דק, זה יכול להיות גם מברג " טסטר" לצורך הוצאת סיכות. ברגע שהצלחתם לשחרר כמה סיכות תתפסו את קצה הבד עם פלייר ואם הבד עדיין חזק ע"י סיבוב או משיכה בחוזקה,  תצליחו למשוך אותו יחד עם שאר הסיכות. בשלב הבא שייפתי את השרפרף בעזרת מלטשת החשמלית של Skil , בהתחלה עם נייר גס כדי להוריד את הלכה ואת הלכלוך ולאחר מכן עם נייר עדין יותר על מנת להחליק את העץ. אחרי ליטוש משכתי אותה בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב) בדיוק כמו שצבעתי את הכיסא בפרויקט אחר.

שרפרף במהלך הצביעה

 שלב הבא הוא, ההכנה של הספוג. ישנם מספר שיטות ליצור מושב מעוגל. אפשר להדביק שכבה דקה של ספוג ולעגל את הפינות ע"י שכבה של אקרילן לדוגמה, או להדביק את הקצוות של הספוג (חלק עליון ותחתון ) וכך ליצור קצוות דקים ולא מרובעים. לפי המלצה של בת זוגתי הלכתי על שיטה יותר מעניינת. את השכבה הראשונה של הספוג גזרתי לפי מידה של המושב והדבקתי מעל. לפני שגזרתי את השכבה השנייה,  הוספתי עוד כמה סנטימטרים לשטח הספוג מכל צד. החלק " המיותר " משכתי והדקתי בחלק התחתון של השרפרף וכך נוצרו קצוות מעוגלות. כמובן שניתן לגזור את שתי השכבות בצורה כזאת, אבל יהיה פחות נוח להדק את הספוג כשהוא עבה יותר. עובי כל שכבה 2 ס"מ.

שתי שכבות של ספוג

בשלב הבא עטפתי את הספוג בבד והידקתי בחלק התחתון של השרפרף. השתמשתי בשאריות של הבד שקנינו באיקאה עבור כורסא בפרויקט אחר. מכיוון שלא ניתן להדק את הבד בחלק התחתון מכל צידי השרפרף, חלק מהסיכות הידקתי בחלק העליון . כדי לפתור את העניין קנינו סרט מיוחד שמטרתו להסתיר אותם . את הסרט הדבקתי עם דבק מעולה שמתאים גם להדבקת הבדים, " סופר 7".

 סרט להסתרת הסיכות.

בשלב הבא שממש לא מחייב אבל משלים את העבודה בצורה מקצועית יותר הדבקתי לבד סינטטי בחלק התחתון. גוזרים את הלבד או בד כלשהו לפי המידות של חלק התחתון בלי להתחשב ברגליים. בוחרים פינה, מדביקים ומתקדמים לאט לאט כשכל פעם גוזרים את הלבד לפי צורה של הרגל.

החלק התחתון של השרפרף

לאחר כל השלבים

עם אח בכור

השרפרף השני נמצא אצלנו כבר מספר שנים. בעצם זה הפרויקט הראשון שלנו בשיפוץ הרהיטים. אחרי שנכנסו לחיינו או יותר נכון לדירתנו מספר רהיטים חדשים בסגנון אחר, הבנו שהסגנון הויקטוריאני לא מתאים לאווירה. כאן נולד הרעיון למכור אותו, כמובן שלא יכולנו לשחרר את השרפרף לפני שדרוג בעזרת טכניקות שלמדנו במהלך הפרויקטים האחרונים.

כך הוא היה נראה לפני השיפוץ.

בשלב הראשון הורודתי את הבד ואת הספוג.

בשלב השני הדבקתי והידקתי את הספוג החדש, באותה השיטה כמו שעשיתי את השרפרף הקודם על מנת לגרום לו להיראות מעוגל יותר ולא מרובע כמו שהיה מקודם.

בשלב הבא עטפתי את השרפרף בבד שקנינו בחנות הכי מגניבה בנחלת בנימין, "דנדו". את החנות מנהלים זוג מקסים שמייבא בדים יפיפיים.

 

מכיוון שלא יכולתי להדק את הבד בחלק התחתון, השתמשתי שוב בסרט על מנת להסתיר את הסיכות.

כדי ליצור משטח אחיד בחלק התחתון גם הדבקתי לבד סינטטי.

בשלב האחרון כדי לגרום לשרפרף שלנו להיראות מגניב וטרנדי יותר, בת זוגתי שייפה אותו קלות כדי לחשוף את הצבע הקודם. בשיטה הזאת עושים הרבה רהיטים כדי לתת מראה של פרנץ' קאנטרי או בשפה מקצועית המראה של "שאבי שיק".

 

התוצאה הסופית

דרך אגב השרפרף עדיין למכירה….

צילום: אלכס אימס עריכה: מרינה אימס ורפי רג'ואן

 
8 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 23, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , ,

הפינה הכי שווה חלק ב

בהמשך לשלב הקודם נסענו לצוד רהיטים ב- Vintagemania  המטרה הייתה למצוא שולחן קפה להשלמת הפינה המפורסמת וגם שישתלב עם סגנון שאר הרהיטים. אחרי שוטטות קצרה במחסן הבנו שנצטרך לבנות שולחן בעצמינו. פנינו לדפנה ( בעלת המקום) והיא הציעה לנו בסיס ללא פלטה עליונה. בהתחלה רציתי לשלב את הבסיס עם כמה מגירות דפוס ( מגירות שבעבר שימשו לארגון של אותיות דפוס) , לצערי לא מצאנו מגירות בגודל מתאים וגם כמו בכל מקום עלותם לא התאימה לתקציבינו.המשכנו להסתובב וגילינו מצבור של חלונות ישנים. בעבר כבר קנינו באותו המחסן חלון והפכנו אותו למראה. לקחנו חלון אחד לבדיקת התאמה וגילינו שהוא כאילו נולד למטרה זו, הגודל התאים בול לבסיס שמצאנו לפני.

חלון לפני תחילת העבודה. בצד אחד היה צבוע בצבע כחול ומצד שני גם צבע כחול ומעל צבע לבן.

בשלב ראשון הורדתי את הידית והסרתיי או יותר נכון מאוד השתדלתי להסיר את הצבע מהחלון. ניסיתי בכל הכלים האפשריים: משייף חשמלי, נייר שיוף באופן ידני, סכין לגירוד צבע,  חימום הצבע בעזרת פן ובאזורים שממש התייאשתי השתמשתי בשופין. אחרי שהצלחתי להוריד את הצבע שייפתי את החלון עם נייר לטש עדין כדי להחליק את העץ.

חלון לאחר שיוף

בשלב הבא משכתי בלכה שקופה פוליאוריתנית דו-רכיבית ( דור 120 מבריק חלק א וחלק ב ).

עבודה עם בסיס השולחן הייתה הרבה יותר קלה. לכה ישנה ירדה בקלות לאחר שיוף בנייר לטש עדין משכתי את הבסיס עם אותה הלכה שהשתמשתי לגימור החלון.

בסיס השולחן לאחר שיוף ובמהלך הצביעה

הבסיס שקנינו היה עם חיבורי מתכת ישנים שהחזיקו פלטה קודמת, מה שהקל על צורך בחיפוש מחברים מתאימים. במקביל לתהליך הארוך של הורדת הצבע וצביעה מחדש , הזמנתי זכוכית על מנת לכסות את החלון בשכבה אחידה. הזמנתי זכוכית מחוסמת ( עדיפה ובטוחה יותר בסביבת ילדים) ומלוטשת בעובי 8 מ"מ אצל זגג חיים כהן בראשון לציון. על מנת התאים זכוכית היה צורך להביא את החלון לזגג למדידה מדויקת על ידו. את הזכוכית " הדבקנו" לחון בעזרת מדבקות סיליקון מונעי החלקה.

התוצאה הסופית

לאחר הסרת הידית נותר חור בעץ. באחד הביקורים בשוק הפשפשים קנינו ידית כדי להסתירו ושתתאים לקונספט.

הזכוכית יוצרת משטח אחיד עם הפנל הצדי שעליו הייתה מחוברת הידית. זאת הסיבה לגובה של הזכוכית.

זווית אחרונה וזהו 🙂

תזכורת, הפינה לפני השינוי.

הפינה שלנו בסוף התהליך.

צילום ועריכה: אלכס ומרינה אימס

 
9 תגובות

פורסם ע"י ב- מאי 21, 2012 ב- וינטאג' ושיעורי בית, כללי

 

תגים: , , , , , ,

 
%d בלוגרים אהבו את זה: